כשמדובר בייצוג נשים – ההיי-טק הישראלי משתרך מאחור – גם בהשוואה לנתונים הגלובליים המקבילים. כך מראה בבירור דו”ח תמונת מצב שהוציאה הרשות החדשנות, במסגרת “אישה בהיי-טק” – יוזמה לקידום השוויון המגדרי בתחום, שמטרתה הגדלת מספר הנשים המועסקות בו ויצירת סביבת עבודה שוויונית.
לפי נתוני הדו”ח, רק כשליש מהמועסקים בהיי-טק הישראלי הם נשים – ושיעור זה אינו עולה לאורך שנים. למרות שכמות הההיי-טקיסטיות עולה – חלקן היחסי נותר יציב והן נשארות מיעוט בכל שלב בדרך לתעשייה ולאחר מכן בתוכה.
יתרה מכך: ככל שעולים בסולם הדרגות – המצב מחמיר, בוודאי בראש הפירמידה, שם נמצאים מייסדי חברות סטארט-אפ, מנכ”לים ושותפים בקרנות הון סיכון. נשים הן מנכ״ליות של %4.9 בלבד מהסטארט-אפים שהוקמו בישראל בעשור האחרון. למרות שכאמור כשליש מכוח האדם בתחום הוא נשים – רק %6.22 מכלל המנהלים הבכירים הן מנהלות. ליותר ממחצית מהחברות יש לכל היותר שתי נשים בהנהלה. התפקיד הנפוץ לבכירות בהיי-טק הוא ניהול משאבי אנוש – תפקיד שאינו טכנולוגי.
כשמדובר ביזמות ובהשקעות: שיעור הנשים המקימות ומנהלות סטארט-אפים חדשים עולה באיטיות, אך עדיין עומד על פחות ממאה יזמויות חדשות בשנה. נשים הקימו פחות מ-%10 מהסטארט-אפים שהוקמו בעשור האחרון. גם אלו המקימות סטארט-אפים עושות זאת בתחומים פחות טכנולוגיים: בעיקר תוכן, מדיה ומדעי החיים. תחומי הסטארט-אפים בהם ייצוג הנשים הוא הנמוך ביותר הם תעשייה, סייבר, תחבורה חכמה וטכנולוגיות הגנה.
חלקן היחסי של הנשים מתוך סך ההון הזורם לסטארט-אפים בישראל נמוך מאוד: רק %4 מההון. הן אף מגייסות לסטארט-אפים פחות כסף – בעיקר בשלביו מוקדמים. כ-%80 מסבבי ההשקעה בסטארט-אפים בהובלת מנכ״ליות הם בגודל של 10 מיליון דולר ומטה. גודל גיוס ההון החציוני של סטארט-אפים בהובלת מנכ״לים גדול יותר מפי 5 מזה של מנכ״ליות. %4 בלבד מההון המושקע בסטארט-אפים מושקע בכאלו שבראשם עומדות נשים. ככל שסבבי ההשקעה גדלים – חלקן של הנשים קטן.
מבין השותפים בקרנות ההון סיכון בישראל %16 בלבד הם נשים ומתוכן חלק קטן יותר נמצא בתפקידי השקעה. ב-%57 מקרנות ההון סיכון הגדולות והפעילות בישראל אין אף שותפה ורק ב-%7 מהקרנות יש מעל לשתי שותפות. כ-%40 מקרנות ההון סיכון לא השקיעו באף מנכ״לית.
הפער בין גברים לנשים מתחיל בשלב מוקדם בהרבה: %35 בלבד מהניגשים לבחינת הבגרות ב-5 יחידות במדעי המחשב הן תלמידות. בשירות הצבאי רק 13% מהמשרתים בתפקידי סייבר הן נשים. באקדמיה, למרות שמספר הסטודנטיות עלה ביותר מפי 5 בתוך כעשור – רק 30% מהלומדים את מקצועות הטכנולוגיה הן סטודנטיות. זאת למרות שאחוז הסטודנטיות למקצועות אלו גדל ב-64% בעשור האחרון.
נתון פדגוגי עגום נוסף הוא העובדה שלמרות שנשים מהוות %64 מהסגל הבכיר בתחום החינוך – רק %4.20 מהסגל הבכיר במקצועות הטכנולוגיים (מדעי המחשב ומתמטיקה) מורכב מנשים (זאת על פי נתונים מאוניברסיטאות ומכללות אקדמיות משנת הלימודים 2018-2019).
שיפור רמת השוויון המגדרי יביא להגדלת הגיוון בהיי-טק
ברשות החדשנות מדווחים על שיעור נמוך של יזמות מבקשות מענקים, אך מציינים ששיעור אישור הבקשות של נשים וגברים דומה. “פחות נשים פונות – אך הן מקבלות תמיכה בשיעור דומה לגברים”, מדגישים ברשות.
בדו”ח שהוציאה ממליצה הרשות על שורה של כיווני פעולה ראשוניים במטרה לשפר את מצב הנשים בהיי-טק הישראלי, ביניהם: עידוד נערות לבחור בלימודי מתמטיקה, טכנולוגיה ומדעים בגילאי התיכון. הגדלת כמות המשרתות בצה“ל בתפקידי הליבה הטכנולוגיים, לרבות פיתוח וסייבר. הגדלת כמות הסטודנטיות למקצועות הרלוונטיים להשתלבות בתעשייה. הגדלת כמות הנשים בסגל הבכיר במחלקות הרלוונטיות למקצועות הטכנולוגיה. מיקוד תשומת הלב הממשלתית בהעסקת נשים בתוכניות הכשרה להיי-טק והפעלת תוכניות לצמצום הטיות לא מודעות בתחום המגדר במגוון הגופים המעורבים בתחום ובהכשרות הייעודיות אליו.
ברשות קוראים לממשלה לדאוג לרגולציה תומכת בשוק העבודה שתקל על השתלבות נשים, ובפרט אימהות, בתעשייה ומתחייבים מצידם להרחיב את מאמצי הרשות לעידוד פניות מצד נשים למסלולי ההשקעות בסטארט-אפים.
ברשות מאמינים ששיפור רמת השוויון המגדרי בפעילות היזמית-טכנולוגית בישראל יביא להגדלת הגיוון בהיי-טק הישראלי. זאת על ידי הזרמת רעיונות חדשים, כניסת סגנונות ניהול מגוונים והרחבת היריעה היזמית. האמונה היא שצוותים מייסדים בהם יש יותר נשים צפויים להקים סביבם חברות מגוונות יותר מבחינת ההון האנושי. בטווח הארוך, יכולה להיות לכך גם השפעה חיובית על צמצום אי השוויון הכלכלי-חברתי בישראל.
“אם אנו רוצים לראות את אי השוויון נעלם מחיינו נדרשת כאן התערבות ממשלתית”, אומר אייל סולומון, מנכ”ל אתוסיה. ״בראש ובראשונה יש לדאוג לשילובן של נשים ביחידות הטכנולוגיות בייצוג שווה לזה של גברים. יש לצאת בקמפיין הסברה שיעודד נערות לבחור מגמות טכנולוגיות בתיכון ולאחר מכן לעודד נשים לבחור במקצועות טכנולוגיים באוניברסיטה. כך תתאפשר כניסה מהירה שלהן לתעשיית ההיי-טק״. עוד מציע סולומון לתת הטבות לחברות טכנולוגיות שיעסיקו מעל 40% נשים במחלקות הפיתוח שלהן ולפתוח מסלולי הסבה מקצועית ייעודיים לנשים לעולמות הנדסה שונים ככימיה, תעשיה וניהול ומכונות.
“חוק השיוויון הוא הסנונית הראשונה של ההתערבות הממשלתית לה אנו מחכים כבר שנים”, הוא אומר.