כתבה בנושא הפתרון למחסור בעובדי הייטק יכול להגיע ממקום לא צפוי

אייל סולומון, מנכ”ל אתוסיה

כבר עשור שההייטק דוחף את המשק הישראלי קדימה, אבל משנה לשנה סקטור הטכנולוגיה מממש פחות ופחות את מלוא הפוטנציאל שלו. הסיבה: מחסור חמור בהון אנושי. לפי נתוני אתוסיה, ב-2021 היו חסרים כ-18,710 עובדי הייטק בישראל, עלייה משמעותית ביחס ל-2020, אז היו חסרים “רק” 11,840 עובדים.

תעשיית ההייטק לא המתינה ובשנים האחרונות פתרה חלקית את המחסור באמצעות מיקור חוץ (אאוטסורסינג) רחב-היקף, כלומר העסקה של מתכנתים, אנשי מכירות ואחרים שגרים במדינות זרות. אחת המדינות הפופולריות בקרב חברות טכנולוגיה ישראליות היא אוקראינה.

קצת מספרים: באוקראינה יש 220 אלף מתכנתים. לפי התאחדות התעשיינים, כ-10,000 מהם מועסקים כבר היום מרחוק בחברות הייטק ישראליות. לפי דוח של רשות החדשנות, 41% מעובדי מיקור החוץ הם מאוקראינה.

נכון לסוף מרץ 2022, מאז החלה הפלישה הרוסית לאוקראינה נמלטו לישראל כ-15 אלף בעלי אזרחות אוקראינית, ומדי יום מגיעים לארץ פליטים נוספים. רבים מהם משכילים שמחפשים את דרכם בישראל כעולים חדשים.

הזדמנות אדירה להייטק הישראלי

האם אפשר לקלוט אלפי אוקראינים לתעשיית ההייטק המקומית? התשובה היא שלא רק שזה אפשרי, אלא זו גם חובתנו: הביקורת העיקרית על קליטת העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 היא שעלו לישראל כלכלנים ופרופסורים – והפכו לפועלי ניקיון או מאבטחים. אנחנו כמדינה לא השכלנו או לא הצלחנו לנצל את הכישורים האמיתיים שלהם.

כעת מגיעים לישראל בעל כורחם אנשים מוכשרים, שאפשר לגייס להייטק ולא לעבודות ברמת שכר נמוכה שלא הולמת את כישוריהם. יש כאן הזדמנות נדירה שכולם מרוויחים בה: ההייטק הישראלי יגייס את העובדים החסרים לו כל כך, והפליטים מצידם ימשיכו לעבוד בתחומים שמשתמשים בהשכלה ובכישורים שלהם, והפרנסה בהתאם (השכר בהייטק הישראלי כפול ממקבילו האוקראיני). על הדרך תיהנה החברה הישראלית גם מקליטה טובה יותר של גל העלייה החדש.

לפי פרסומים אחרונים, המשק כבר החל לצעוד לכיוון הזה עם כמה מהלכים חשובים. ממש לאחרונה, במרץ 2022, אישרה הממשלה “מסלול ירוק” לקליטת פליטים מאוקראינה ומרוסיה להייטק הישראלי. בשלב הראשון התוכנית מוצעת לפליטים שכבר מועסקים בחברות ישראליות בארץ או מרחוק, כולל כאלה שגויסו לאחרונה. במקביל, גם השוק הפרטי התגייס: האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) רתם לפי הדיווחים בתקשורת כ-150 חברות כמו גוגל, סיסקו, אינטל ועוד לאיתור עובדי הייטק.

ממש לא רק מתכנתים

גיוס מהיר של העולים החדשים להייטק יאפשר לטפל במחסור החמור בתפקידים כמו פיתוח Server side (מחסור של כ-4,300 משרות לפי נתוני אתוסיה); פיתוח  Full stack(מחסור של 4,100 עובדים); פיתוח Client side (מחסור של 3,200 עובדים); פיתוח חומרה (2,250 עובדים חסרים); תפקידי IT (1,300 עובדים חסרים) ועוד.

נתוני אתוסיה מגלים כי לצד כל אלה, קיים מחסור גם באלפי משרות שאינן דורשות כל ידע בתכנות, בהן מנהלי פרויקטים, בודקי תוכנה, מנהלי מכירות, מנהלי תפעול ומשאבי אנוש.

בחברות ההייטק הישראליות מדווחים שלוקח כתשעה חודשים לגייס עובד טוב. הנה כאן מתחבאת ההזדמנות: עם שימוש נכון בכלי גיוס כמו מסלולי הכשרה מהירים, בוטקאמפים ומסלולי הסבת מקצוע – גל הפליטים מאוקראינה עשוי להקל משמעותית על משבר הגיוס בהייטק, הן בתפקידי מתכנתים והן בתפקידים אחרים.

כל זה טוב ויפה, אבל בהקשר הזה חשוב להגיד שמדובר גם במהלך ערכי. אמנם יש פה סיטואציה שבה כולם מרוויחים, אבל זה לא רק עניין של הזדמנות אלא גם של אחריות. כשמדברים על תעסוקה חשוב לזכור כל הזמן שמדובר באנשים, חלקם עם משפחות, ולא רק “כוח אדם”. בסיטואציה הטרגית שנכפתה על הפליטים מאוקראינה חשובה הרגישות אפילו יותר, ובעיקר חשוב שחברות הייטק יפגינו עמדה ברורה ולא מתפשרת.