כתבה בנושא לעבור ראיון עבודה בהצלחה

את המשתנים האלה  מעוניינים לברר מראיינים שונים, כל אחד מנקודת מבטו ובתחום התמחותו. משמעות הדבר היא שהצלחה בראיונות עבודה תלוייה בראש ובראשונה בשני גורמים: המועמד והמראיין. רבים מאיתנו נוטים לשכוח זאת, וליחס אי הצלחה בראיון עבודה לאחד מהשניים:

לעצמנו כמועמדים- הדבר גורר עימו תחושה לא נעימה ולעיתים אף הפחתה בערך העצמי, שיכולה בתורה, להביא לנבואה שמגשימה את עצמה.

על דבר אחד יסכימו כולם: היכולת להיות מרואיין טוב הינה (בין השאר) תוצר של מיומנות! מיומנות שדורשת אימון והכנה, ובעיקר- מיומנות שהיא עניין של ניסיון, שמביא לשיפור!

במסגרת עבודתי אני פוגשת מאות מהנדסים וחוקרים מוכשרים – זוטרים ובכירים כאחד, שיודעים כיצד להרחיב ידע ולהתמקצע בתחום שלהם. אנשים אשר מכירים היטב תהליכי גיוס ואולי אפילו ראיינו מועמדים בעצמם, ויחד עם זאת, אינם מצליחים לעבור ראיונות בהצלחה, כפי שהיו יכולים אילו רק היו מבינים עד כמה הם קריטיים להצלחתם, ומתכוננים אליהם כפי שהיו מתכוננים לבחינה מקצועית בתחומם.

האתגר הופך מורכב עוד יותר כאשר מועמדים מגיעים לראיון אצל אשת משאבי אנוש בארגון. אם לראיון מקצועי, מועמד עוד יכול להכין את עצמו, הרי שהתפיסה הרווחת בקרב רוב העובדים, אשר באים מעולמות התוכן הטכנולוגים, היא שאין טעם בהכנה לקראת ראיון אישיותי. הגישה היא פעמים רבות אפילו מזלזלת, בעיקר עקב חוסר הבנה של מטרות הראיון. במקרים כאלה, המועמד אינו יכול להסתפק בחוזקו המקצועי ובניסיונו הטכנולוגי על מנת לקדם את עצמו. אישיותו בהחלט משחקת את התפקיד העיקרי בראיון, אולם אין זה אומר שמספיק להביא את האישיות כפי שהיא לתוך החדר ולסמוך אך ורק עליה. יש הרבה דברים שניתן לעשות כדי להשפיע על מהלך הראיון בדרך לקבלת הצעת עבודה.

המאמר שלפניכם כולל טיפים להתנהלות בראיון עבודה, מקצועי או אישיותי.

בהצלחה!

מחקרים רבים מצביעים על כך שרושם ראשוני הינו גורם רב משמעות על המשך ההתקשרות המוצלח או הכושל. הדקות הראשונות של הכניסה לראיון, אפילו טרם הכניסה לחדר בו נערך הראיון, הן דקות רבות משמעות. להתנהלות של המרואיין במהלכן, יש השפעה רצינית למדי.

לחיצת יד- רצוי להושיט יד וללחוץ לחיצת יד איתנה. הדבר משדר בטחון עצמי ואף נתפס כצעד יוצר קרבה, ובה בעת- רשמי.

כיבוי מכשיר סלולרי- חשוב להשקיט מכשיר סלולרי עם הכניסה לראיון. הדבר משדר שאתם לוקחים ברצינות את הפגישה ומפנים את עצמכם מכל עיסוק אחר עבורה. אם בכל זאת מחכים לשיחה דחופה שאמורה להכנס, רצוי להגיד זאת למראיין בתחילת הראיון ולא כאשר מתקבלת השיחה.

חיוך- לפעמים, מרוב לחץ, אנחנו שוכחים לחייך. אל תתביישו לחייך (במידה! לא כל הזמן ולא מחוץ להקשר)! חיוך יוצר אוירה נעימה בחדר, פותח ערוצי תקשורת ומפשיר את הקרח. גם אם לא ממש מתחשק לכם, עשו זאת. החיוך שתקבלו מהצד השני כבר יוביל אתכם לחייך מכל הלב.

לבוש- עניין הלבוש בראיון הוא עניין תרבותי. בישראל אין טעם להגיע בחליפה לראיון עבודה, אלא אם מדובר בענף שבו זהו הנוהג (שוק ההון, שיווק ומכירות וכיו”ב). עליכם להרגיש נוח במהלך הפגישה ולקחת בחשבון שהמראיין יכול להקפיא לחמם יתר על המידה את החדר. לכן, הכינו בגד שעליו לא יראו סימני זיעה, גם כשחם, או הצטיידו בעליונית למי שסובלת מקור.

תכונות שליליות וחיוביות-כמה פעמים חשבתם על ראיון עבודה ומיד שאלתם את עצמכם: מהן שלושת התכונות החיוביות שלי? מהן השליליות? וכמובן- אילו תכונות שליליות כדאי לי לומר שיראו חיוביות??

שאלת התכונות השליליות והחיוביות זוכה להתייחסות הכי אמביוונלטית ביחסם של מועמדים כלפיה: או שהם נוטים לזלזל בה לגמרי ורואים בה שאלה צפוייה חסרת כל טעם, או שהם מנסים לפענח את “סוד התשובה הנכונה” שתזכה אותם בנקודות זכות אצל המראיין.

אז איפה נמצאת האמת? כרגיל- באמצע. אכן, סוג השאלות מסוג הזה הינו שכיח למדי בקרב המראיינים בתחום משאבי האנוש. בפועל, שאלת התכונות השליליות והחיוביות יכולה להישאל בכל מיני אופנים. היא יכולה להתייחס להישגים משמעותיים או כשלונות בעבודה, יכולה לברר מה יאמר עליך הבוס אם היו שואלים אותו (וכך בעצם בודקים מה מועמד חושב על עצמו), כך שבעצם אולי שווה להתייחס אליה כקטגוריה של שאלות.

אנסה להתייחס לסוג הזה של השאלות בשני מימדים:

ה”מה” וה”איך”:

אם התכוננתם ויש לכם תשובה מוכנה, לא חייבים לשלוף אותה מיד. תנו להבין שאתם חושבים על תשובתכם לפני שאתם עונים.

אין תשובה אחת נכונה לסוג הזה של השאלות. יש ששואלים אותן כדי לבדוק את מידת המודעות של המועמד לעצמו. יש הרוצים לבדוק האם הוא ער לבעיה שיש לו ועובד על מנת לשפר אותה. יש הנעזרים בהן כדי ללמוד באמת ובתמים על חולשותיו ועוצמותיו של המועמד, אפשר ללמוד באמצעותן על צניעות, על יוהרה, על בגרות, ילדותיות ובעצם, הרבה על האדם עצמו.

לכן, שווה להקדיש מחשבה ל”מה” (תוכן התשובה):

לפני הראיון, הקדישו זמן לחשוב על תכונות שכאלו, חיוביות או שליליות, ובחרו כאלו שאתם מתחברים אליהן, לא רק כאלה שנשמעות לכם מתאימות. הכנה טובה תהיה חשיבה על תכונות חיוביות שנתפסות בעיניכם כחשובות לתפקיד אליו אתם מגיעים להתראיין.

כאשר אתם מציגים את חסרונותיכם, אל תשכחו להוסיף בסוף החסרונות שאתם מודעים להם ועובדים כדי לשפר אותם. הרעיון הוא שעם המודעות באה האחריות. לדוגמא: אם מועמד יעיד על עצמו שהוא יודע שיש לו נטייה מסויימת לדעתנות למשל, הוא יכול להוסיף שהעירו לו על כך, הבין ששילם על כך מחיר ומאז הוא מנסה להגיד את דעתו בצורה אחרת. השתדלו להפגין בגרות, אחריות, יכולת לקבל ביקורת, הפקת לקחים מטעויות וכו’.

למי שמתקשה למצוא תכונה שלילית, אפשר להתייעץ עם מנהל שלכם מהעבר, או להיזכר בהערכת העובדים האחרונה שהיתה לכם וכך גם לענות: “אני חושב שאתן דוגמא מתוך הערכת העובדים האחרונה שהיתה לי, שם העירו לי על..”.

אל תתביישו בתכונות טובות (ואף השתדלו להציג אותן קודם)! שיווק עצמי הוא לגמרי לגיטימי בראיון כל עוד הוא נעשה במידה.

כאמור, סיכויו של מועמד לעבור ראיון תלויים בסופו של דבר בשלל גורמים. כדי למקסם את הסיכויים להצליח, מומלץ לנסות ולהגיע לכמה שיותר ראיונות (גם אם המשרה אינה בהכרח משאת נפשכם) ולהיות בררנים פחות. חוק המספרים הגדולים אומר שכל שתתראיינו יותר, תגבירו את סיכוייכם למצוא משרה רלוונטית ובעיקר, אין חכם כבעל הניסיון!!

עדיין, גם הכנה אמיתית ורצינית לראיון, יכולה שלא להספיק כיון שההתאמה פשוט איננה שם. לכן, חשוב לא להתייאש, ולהתייחס לכל כשלון כאל חוויה בונה ומלמדת. בהצלחה!