הילה פורת, עו”ד, משיבה:
בחוקי העבודה אין כל התייחסות לנושא “ימי שמחה” – דהיינו היעדרות עובד מעבודתו לרגל אירוע כמו חתונה, הולדת בן/בת, ברית, בר מצווה. מונח זה הוא מונח הלקוח מהסכמים קיבוציים, צווי הרחבה, חוזים אישיים או נוהג במקום עבודה.
דהיינו, אם במקום עבודה מסוים לא חל הסכם קיבוצי/צו הרחבה/חוזה אישי/נוהג הקובע את זכאותו של העובד ל”ימי שמחה”, מעבר לחופשתו השנתית הרגילה, הרי שהיעדרות עובד מהעבודה בעקבות אירוע כנ”ל הינה היעדרות שאינה מזכה בשכר עבודה, אלא אם העובד בחר (והמעביד אישר) כי ינוכה לו יום/ימי חופשה בהתאם.
יחד עם זאת, לענין הולדת בן/בת נקבע בחוק דמי מחלה (היעדרות עקב הריון ולידה של בת זוג), התש”ס-2000, כי עובד יכול לזקוף עד 7 ימים בשנה של היעדרות על חשבון ימי המחלה הצבורים שלו בשל הריון ולידה של בת הזוג, לפי הכללים שיקבע שר העבודה.
לענין זה נקבע בתקנות דמי מחלה (היעדרות בשל הריון ולידה של בת זוג), תשס”א-2000, בין היתר, כי עובד יוכל להיעדר מעבודתו על חשבון ימי מחלה לצורך נוכחות בלידה, כאשר “לידה” נחשבת לענין זה מתחילת הופעתם של צירי לידה ועד 24 שעות מתום הלידה.
התשלום בגין היעדרות על חשבון ימי מחלה כאמור לעיל הואמהשכר והחל מהיום הרביעי 75% מהשכר. כמובן, שאם במקום עבודה חל הסכם קיבוצי/צוהמטיב.
הילה פורת, עו”ד – מומחית בדיני עבודה, מחברת הספר “דיני עבודה המדריך המלא” ומנהלת אתר “עולם העבודה” – הפורטל למעסיקים ועובדים בדיני עבודה ושכר.
