כפתור סגירה

כתבה בנושא חישוב התמורה בעד עבודה בשעות נוספות

שעות נוספות נבדקות קודם כל ברמה היומית, אח”כ ברמה השבועית ובוודאי שלא ברמה חודשית. דהיינו, ראשית יש לבדוק את מספר השעות שעבד העובד ביום ספציפי.

שושי מועסקת כמזכירה במשרה מלאה במשרד רו”ח. לעתים מבקשת שושי להיעדר מספר שעות במהלך יום העבודה, לצורך סידורים אישיים ומבקשת להשלים את השעות ביום שלמחרת.

מה המשמעות של סידור כזה מבחינת זכותה של שושי לתמורה בעד עבודה בשעות נוספות ביום ההשלמה?

הילה פורת, עו”ד, משיבה:

שעות נוספות נבדקות קודם כל ברמה היומית, אח”כ ברמה השבועית ובוודאי שלא ברמה חודשית. דהיינו, ראשית יש לבדוק את מספר השעות שעבד העובד ביום ספציפי –

במקרה בו עבד העובד מעל 8 שעות עבודה ביום במקום עבודה בו עובדים 6 ימים בשבוע, או במקרה בו עבד העובד מעל 9 שעות עבודה ביום במקום עבודה בו עובדים 5 ימים בשבוע, הרי ששעות עבודה אלה (מעל ל-8 או 9 שעות לפי הענין) נחשבות כשעות נוספות.

בגין השעתיים הנוספות הראשונות באותו יום יש לשלם לעובד 125% בגין כל שעה, ועל השעה הנוספת השלישית והלאה – 150% בגין כל שעה (במקרה בו נקבעה בהסכם קיבוצי/צו הרחבה ענפי, הסכם קיבוצי מיוחד, חוזה עבודה אישי או נוהג במקום עבודה תמורה גבוהה יותר בגין עבודה בשעות נוספות, יש לשלם לעובד את התמורה הגבוהה יותר). לפיכך, לעובד שביום עבודה אחד החסיר שעתיים וביום שלמחרת נשאר שעתיים נוספות, יש לקזז שעתיים בתעריף 100% ולשלם בעד שתי שעות נוספות 125%.

מספר השעות השבועי שעבד עובד רלבנטי במקרה בו עובד בא לעבודה ביום הפנוי –

אם באותו שבוע העובד טרם השלים 43 שעות עבודה רגילות, אזי השעות שיעבוד ביום הפנוי יחשבו כשעות בתעריף 100% עד שתושלם המכסה השבועית (ל-43 שעות) ומעבר לכך יהיה מדובר בשעות נוספות (דהיינו – השעות 44 ו-45 יהיו בתעריף 125% והשעה ה-46 ואילך יהיו בתעריף 150%). ובמקרה בו באותו שבוע העובד השלים כבר 43 שעות רגילות, אזי השעות שיעבוד ביום הפנוי ייחשבו כולן כשעות נוספות והתמורה בגינן תחושב כמפורט לעיל.

יש להדגיש כי על מנת שהעובד יהיה זכאי לגמול בגין שעות עבודה נוספות עליו לקבל אישור ממעבידו לעבוד אותן. לא נדרש עובד לעבוד שעות נוספות, לא יהיה זכאי לתשלום בגינן אף אם עבד אותן למעשה (תב”ע ח”י לו/3-3 פד”ע ה ע”ח), ובוודאי שזהו הדין אם עבד את השעות הנוספות בניגוד לאיסור מעבידו.

 

 

 

הילה פורת, עו”ד – מומחית בדיני עבודה, מחברת הספר “דיני עבודה המדריך המלא” ומנהלת אתר “עולם העבודה” – הפורטל למעסיקים ועובדים בדיני עבודה ושכר.

 

הרשמה למגזין

להישאר מעודכנים תמיד בכל החדשות והטיפים הכי חשובים בעולם התעסוקה

שדה חובה*

אולי יעניין אותך גם...

ממה מורכב השכר שלנו?

יחידת המחקר של אתוסיה מתמקדת בנושא השכר ועונה על השאלות: כיצד מורכב השכר? איזה סעיפים הוא מכיל? ואיך מוודאים שהכול חוקי “לפי הספר”?

רכיבי השכר לחישוב פיצויי פיטורים

על פי תקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) התשכ”ד 1964 (להלן – התקנה), הרכיבים שיובאו בחשבון שכר עבודה לענין פיצויי פיטורים הינם – שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר המחיה, תוספת משפחה, תוספת מחלקתית ותוספת מקצועית. עפ”י התקנה, למעט רכיבים אלה לא תובא “תוספת” אחרת בחשבון.

התקופות בהן חל איסור על מעביד לפטר עובדת

עו”ד הילה פורת – ישנם מקרים בהם חל איסור על המעביד לפטר עובדת. במאמר זה נמנה את המקרים המיוחסים

התשמע קולי? זכות השימוע במגזר הפרטי והציבורי

עו”ד חיה לזר -נוטקין

החובה לערוך לעובד שימוע טרם פיטורין ידועה כזכות הטיעון של העובד, והמעסיק אינו רשאי למנוע מהעובד זכות זו.

מי נושא בהפסדים שצברו קופות הגמל בעת שחרור כספי הפיצויים?

לאחרונה אנו עדים למקרים רבים שבהם עובד זכאי לקבל כספי פיצויים מהמעסיק, אך נוכח לדעת כי הסכום שיקבל נמוך בהרבה מהמצוין מכפי שדווח לו בטופס, שבו פירוט הסכומים כפי שהיו בטרם נפילות השערים בבורסת העולם

שימוע לפני פיטורים

הליך השימוע לפני פיטורים אינו קבוע בחוק וזו זכותו של מעסיק להעסיק עובדים כרצונו ובהתאם לצרכיו.