מגיפת הקורונה היוותה תקופת מבחן לכלל תעשיית ההייטק בישראל, אבל ישנו סגמנט אחד בשוק שעבר בהצטיינות את המבחן: תעשיית הגיימינג. למעשה, הקורונה הוכיחה שהתעשייה הזו, שלא תמיד לוקחים ברצינות, היא מה שנקרא ״חסינת מיתון״, כפי שהכריז מגזין פורבס בשנה שעברה. למי שמבין בתחום זו כנראה לא הייתה הפתעה: כשכולם סגורים בכפייה בבית, הם מחפשים מה לעשות אחרי הנטפליקס ורבים בחרו במשחקי וידיאו למיניהם.
זאת הזדמנות מצוינת לספר לכם על החברות המובילות ולהביא קצת מספרים מהתעשייה הצומחת הזאת. לפי נתונים שאספנו באתוסיה, בישראל מועסקים כיום 6,200 עובדים בתעשיית הגיימינג. רוב העובדים בה הם מתחום הפיתוח וההנדסה, והם עובדים בארגונים וסטרטאפים המפתחים משחקים למובייל, אינטרנט וטאבלטים. כ-1300 מתוכם נמנים על תעשיית הגיימלינג (שילוב של הימורים ומשחקים).
המעסיקה הגדולה ביותר בישראל בתחום היא פלייטיקה (Playtika), שיש לה כ-1,000 עובדים בארץ.
אחריה ניצבים במגרש מספר שחקנים מובילים:
מון אקטיב (Moon Active) מעסיקה 800 עובדים, פלריום (Plarium) עם 250 עובדים, ביצ’-בם (Beach Bum) 130 עובדים, קרייזי לאבס (CrazyLabs) עם כ-100 עובדים, וג’לי בוטון (Jelly Button), שמונה גם היא כ-100 עובדים.
השחקניות החזקות של תחום הגיימינג הישראלי:
פלייטיקה (Playtika): 1000 עובדים
מון אקטיב (Moon Active): 800 עובדים
פלריום (Plarium): 250 עובדים (בארץ)
ביצ’-בם (Beach Bum): 130 עובדים
ג’לי בוטון (Jelly Button): 100 עובדים
קרייזי לאבס (CrazyLabs): 100 עובדים
עוזבים מרצון
מאז שנת 2015 ניתן לראות תנודות בעובדים העוזבים את התחום. בשנה שעברה (2021) עזבו מרצון את התחום 4% מהעובדים, ב-2020 היו אלה 6% עוזבים מרצון, ב-2019 5% פרשו, ב-2018 רק 2.5%, ב-2017 4% ובשנים 2016 ו-2015 עזבו 3% בכל אחת.
| 2015 | 2016 | 2017 | 2018 | 2019 | 2020 | 2021 |
| 3% | 3% | 4% | 2.5% | 5% | 6% | 4% |
ומה עם השכר? כמה משתלם לעבוד בעולם הגיימינג?
ובכן, כמו בשאר התעשייה גם בתחום המשחקים ניתן לראות עליות שכר בשנתיים האחרונות. כך למשל, אם יש לכם שלוש עד חמש שנות ניסיון, בתפקיד כמו מנהל מוצר עומד השכר הממוצע על 33,800 שקלים לחודש, לעומת 31,100 ב-2021 ו-28,500 ב-2020; מפתח Unity ירוויח 29,850 לחודש לעומת 28,100 ב-2021 ו-26,700 ב-2020; בתפקיד User Acquisition Manager יגיע השכר ל-29,600, לעומת 28,200 ב-2021 ו-26,300 ב-2020. תפקידים בולטים נוספים הם דאטא אנליסט עם שכר של 24,500 בממוצע בחודש, מעצב UI/UX עם 24,800 לחודש ואנליסט עסקי ירוויח בממוצע 24,100 שקלים בחודש.
| 2022 | 2021 | 2020 | תפקיד |
| 29600 | 28200 | 26300 | User Acquisition Manager |
| 33800 | 31100 | 28500 | Product Manager |
| 24500 | 23400 | 22100 | Data Analyst |
| 24800 | 23000 | 21000 | UI/UX Designer |
| 24100 | 22850 | 21200 | Business Analyst |
| 29850 | 28100 | 26700 | Unity Developer |
משרות שנפתחו בשנים 2020-2022 לפי תפקידים נפוצים
במקביל לעלייה בשכר ניתן לראות גם גידול במספר המשרות שנפתחו לתפקידים השונים. לדוגמא, בשנת 2022 נפתחו 270 משרות חדשות בתפקיד User Acquisition Manager בחברות הגיימינג, לעומת 190 משרות בתפקיד זה ב-2021 ו-130 משרות בתפקיד ב-2020. לתפקיד מנהל מוצר נפתחו 78 משרות השנה, לעומת 55 ו-40 בלבד בשנים לפני כן. לתפקיד Unity Developer נפתחו השנה 73 משרות, למשרת דאטא אנליסט 50 מקומות, לאנליסט עסקי 53 משרות ולמעצבי UI/UX הוצעו 32 משרות.
| 2022 | 2021 | 2020 | Role |
| 270 | 190 | 130 | User Acquisition Manager |
| 78 | 55 | 40 | Product Manager |
| 50 | 42 | 30 | Data Analyst |
| 32 | 21 | 15 | UI/UX Designer |
| 53 | 41 | 32 | Business Analyst |
| 73 | 61 | 54 | Unity Developer |
מונחי מפתח
התלהבתם? הייתם שמחים להפוך את תחביב הגיימינג שלכם לעבודה? רגע לפני שאתם נכנסים לחפש משרות, הנה כמה מונחי מפתח בתחום הגיימינג שכדאי מאוד שתכירו:
משחקי וידיאו מחולקים בצורה גסה לכמה קטגוריות, לפי סדר גודל. ישנם את משחקי טריפל A או AAA אלו הם המשחקים הגדולים ביותר, המיועדים לפלייסטיישן, אקסבוקס ודומיהם ולמחשב האישי. פיתוח של משחק טריפל A נמשך כמה שנים, ועולה מיליונים רבים – עשרות ולעתים קרובות גם מאות מיליונים. הם גם יעלו לכם לא מעט כסף אם תקנו אותם, לרוב 60 דולר, לא כולל הרחבות שיכולות להגיע בהמשך. בתמורה המשחקים האלה דורשים בין 20 ל־100 שעות משחק ואף יותר, במקרים יוצאי דופן. כשאומרים AAA, מדברים לדוגמא על סדרות פופולריות כמו Grand Theft Auto ו־Call of Duty.
מן העבר השני מבחינת סדר גודל נמצאים משחקי קז’ואל והייפר־קז’ואל, אלו משחקים ממוקדים המיועדים לרוב לטלפונים ניידים בלבד, שמשחקים בדרך כלל בסבבים של כמה דקות. אתם כנראה מכירים אותם מההמתנה לרופא או הקורס המשעמם באוניברסיטה – מדובר על קנדי קראש, אנגרי בירדז ועוד. משחקים אלה הם כמעט תמיד חינמיים והמודל העסקי שלהם מושתת על מיני-רכישות בתוך המשחק או פרסומות.
יתר המשחקים הם איפשהו באמצע בין המותגים הענקיים שדורשים שעות לבין משחק קצר של כמה דקות בכל סיבוב. ויש גם כל מיני משחקים מפתיעים: פורטנייט, להיט בינלאומי ענק, הוא חינמי לגמרי והמודל העסקי שלו מבוסס על חנות דיגיטלית של תוספות, למרות עלויות הפתוח העצומות שלו.
השורה התחתונה: תחום הגיימינג הוא לא רק כיף, אלא גם נמצא בצמיחה ויש לו חזון עסקי ועתיד מבטיח וכדאי לעבוד בו.
