כפתור סגירה

כתבה בנושא כוכב ושמו E-commerce (תעשיית המסחר האלקטרוני)

אל המסחר האלקטרוני, ה-E-commerce, נחשף כל גולש אינטרנט ממוצע, גם אם לא בשמו הרשמי. כל פעולה כספית שאנחנו מבצעים באינטרנט, החל מהוראות בנקאיות, דרך רכישת כרטיסים להופעה ועד תשלום חשבונות דרך אתרים ייעודיים, היא למעשה פעולת מסחר אלקטרוני. כעת, כאשר התעשייה הזו נמצאת בדרך הבטוחה למעלה, התפנתה יחידת המחקר של אתוסיה, חברת השמה בהייטק, לעמוד על טיבו של התחום המרתק הזה.

תעשיית ה-E-commerce, הידועה בישראל כתחום המסחר האלקטרוני, נחשבת לכוכב ותיק בעולם ההייטק המקומי. במאמר זה סוקרת יחידת המחקר של אתוסיה השמה להייטק, את קצב ההתפתחות המדהים של תעשיית המסחר האלקטרוני בשנים מאז הקמתה.

סיפור שמתחיל לפני שנים – וכעת מתחיל לקצור את הפירות

ה-E-commerce קיים כבר שנים, עוד מתחילת מהפכת האינטרנט, אי שם לקראת סוף שנות ה-90 של המאה הקודמת. אבל, עד לשנים האחרונות היה נדמה שהתחום לא מצליח לפרוץ קדימה ולממש את הפוטנציאל העצום שלו.

בתחילת הדרך, עסקים רבים הסתערו בחדווה על האפשרות של מסחר מקוון – ופשוט התרסקו. הם לא ידעו כיצד להתמודד עם התופעה, איך לגשת אל הצרכן החששן מטבעו ובאיזו דרך להתמודד עם חבלי הלידה והקשיים הראשוניים. אבל, מבחינות רבות אותם עסקים התוו את הדרך לבאים אחריהם, אלו שהיום, בגל השני, מתחילים לממש עד תום את הפוטנציאל הגדול של המסר האלקטרוני. אפילו כאן, בישראל.

ישראל: זינוק של כמעט פי עשרה בהיקף המסחר בתוך עשר שנים

בשנת 1999 היקף הסחר האלקטרוני כחול-לבן עמד על 55 מיליון שקלים בלבד. עשור לאחר מכן, בשנת 2010, הנתונים כבר צמחו לארבעה מיליארד דולרים. כלל הפעילות הכלכלית דרך הרשת בישראל באותה שנה (בנקאות, תשלומים לגופים ממשלתיים וכדומה) הסתכמה ב-50 מיליארד דולרים.

מעל 56% מהגולשים הישראליים משתמשים באינטרנט לפעילות כלכלית-צרכנית, כאשר הנשים (58.4%) עושות זאת יותר מגברים (54.7%). אילו אתרים נחשבים למובילי המהפכה הצרכנית המקוונת? הידועים ביותר הם Ebay ואמאזון, אך ישנם גם כמה שחקנים ישראליים שנחשבים מרכזיים, חלקם גם מחוץ לזירה המקומית:

Fiverr: אתר שהוקם על ידי מיכה קאופמן ושי וינינגר, אשר מאפשר לבעלי מקצוע  להציע את שירותיהם לצרכן הפרטי, בכמויות קטנות. האתר פעיל כיום ביותר מ-200 מדינות ברחבי העולם.

yad2: דוגמא נפלאה להצלחה מקומית של גוף מסחר אלקטרוני. זהו אתר שיש בו הכל, החל מנדל”ן למכירה והשכרה ועד חיפוש של מורים פרטיים.

Preen.me: אפשר להגדיר את המיזם הזה כאתר או כרשת חברתית למוצרי יופי, עם המלצות, חוות דעת ועוד – ומעל 140 אלף משתמשים, בישראל ובארה”ב.

ארנקים אלקטרוניים וסמארטפונים: למי שמחפש את העתיד של תעשיית המסחר האלקטרוני

העתיד של תעשיית המסחר האלקטרוני נמצא ללא ספק בשני כלים מרכזיים – הארנק האלקטרוני והסמארטפון. למעשה, השני משמש כפלטפורמה לראשון, ויחד הם מציעים אמצעי תשלום מתקדם ונוח הרבה יותר מכל מה שאנחנו מכירים, כזה שמתיימר להחליף את כל אמצעי התשלום שקיימים בארנק הממוצע: כסף מזומן, כרטיסי אשראי, קופונים ועוד.

הרעיון של הארנק האלקטרוני (Mobile wallet) הוא פשוט: בעל המכשיר הסלולרי יכול בכל עת להפקיד כסף באפליקציה שבמכשיר הסלולרי שלו. כשיידרש לשלם סכום כלשהו, תזהה מערכת התשלום של בית העסק את המכשיר – והעסקה תבוצע.

התהליך נעשה בצורה מאובטחת ביותר, בלי לחשוף כל פרט מפרטיו האישיים של הלקוח ובצורה שמבטיחה כי הכסף המשולם שייך לבעליו בלבד.

לנצל את יתרונות הסמארטפון עד תום

השילוב בין יכולות הסמארטפון (שכבר כעת נעשות דרכו פעולות רכישה בהיקף של כ-200 מיליארד דולרים בכל העולם מידי שנה) לטכנולוגיה המתקדמת שמציע הארנק האלקטרוני, יכול להרים את תעשיית המסחר האלקטרוני לגבהים חדשים.

ומהי הבעיה היחידה? ממש כמו בתחילת דרכה של התעשייה הזו, המכשול הגדול ביותר הוא התנהגות הצרכנים. מדובר כאן בשינוי עצום בהרגלי הצריכה והתשלום, מה שידרוש מהצרכן הפשוט הרבה מאוד אמונה וראש פתוח. כידוע, הציבור הרחב מסתגל לאט מאוד לשינויים, ומעניין לדעת האם כך יהיה גם הפעם.

ובינתיים, הנה כמה מיזמים מובילים בתחום, שאמורים לסייע בהחדרת השינוי המרתק הזה אל ציבור הקונים ביתר קלות:

zooz: חברה ישראלית המתמחה בפיתוח ארנקים אלקטרוניים. בין היתר, גיבשה עבור לאומי קארד שירות חדיש אשר אמור להחליף בהדרגה את כרטיס האשראי של הלקוחות ולאפשר תשלום בבתי עסק דרך הסמארטפון.

mycheck: אפליקציה שמאפשרת גם היא תשלום דרך הסלולר, ואומצה זה מכבר על ידי חברות כמו ישראכרט, פנגו ועוד. הייחוד של האפליקציה הזו הוא באפשרות לבצע את התשלום בצורה עצמאית בכל זמן שירצה, ללא תלות בבעל העסק. לדוגמא: במסעדה, יכול בעל הסלולר לשלם על הארוחה שהזמין מבלי להזדקק לשירותיו של המלצר.

Cellarix Mobile Payments: חברה ישראלית נוספת, שפיתחה מערכת סליקה ייחודית למכשירים סלולאריים בעלי חיבור רשת – ולא רק סמארטפונים. ניתן להשתמש בשירות זה בכל בית עסק אשר רכש את הטכנולוגיה של החברה.

גוגל ישראל: גם ענקית האינטרנט פיתחה ארנק אלקטרוני מתקדם משלה, בשנת 2011. אין בפיתוח הזה חידוש משמעותי לעומת הארנקים האלקטרוניים האחרים, אך בשל השם והעוצמה של החברה, ישנו סיכוי גדול שדווקא הוא יגרום לשינוי להתרחש.

למאמרים נוספים על תעשיות ההייטק, ביוטק וקלינטק מאת יחידת המחקר של  חברת השמה בהייטק אתוסיה – לחצו כאן.

הרשמה למגזין

להישאר מעודכנים תמיד בכל החדשות והטיפים הכי חשובים בעולם התעסוקה

שדה חובה*

אולי יעניין אותך גם...

העולים החדשים שנמלטו מאוקראינה יכולים להשתלב במגוון תפקידים בתעשייה

הפתרון למחסור בעובדי הייטק יכול להגיע ממקום לא צפוי

רבים מהעולים החדשים שנמלטו מאוקראינה משכילים ומיומנים. הם יכולים להשתלב במגוון תפקידים בתעשייה, שמשוועת לכוח אדם איכותי

תעשיית הגיימינג בישראל 2022

שרדה את הקורונה ומשגשגת: תעשיית הגיימינג בישראל 2022

למי שרוצה להפוך את התחביב של שעות הפנאי לעבודה מכניסה, מציעה תעשיית ההייטק הישראלי את תחום הגיימינג. הנה כל מה שתצטרכו לדעת אם החלטתם לחפש עבודה בתחום.

בוגרי היחידות הטכנולוגיות שומרים על יתרון וממשיכים להוביל את רמות השכר בהייטק הישראלי

בוגרי היחידות הטכנולוגיות שומרים על יתרון וממשיכים להוביל את רמות השכר בהייטק הישראלי

בהמשך לגדילה האדירה בהיקף ההייטק הישראלי, יוצאי 8200 ודומותיה ממשיכים לבלוט כמועמדים מועדפים וכשחקני מפתח . נתונים חדשים מראים כי ביותר ממחצית מהיוניקורנים הישראליים , המייסדים יוצאי יחידות טכנולוגיות ופערי השכר ההתחלתי הינם לטובת בוגרי יחידות אלה ( פערים המגיעים עד ל-45% בחלק מהתפקידים ).

תעשיית הסמיקונדוקטור 2021

תעשיית הסמיקונדוקטור 2021

בישראל מועסקים כיום 38,000 עובדים בתעשיית הסמיקונדוקטור.
רוב העובדים בתעשייה הינם מתחום הפיתוח וההנדסה מארגונים וסטרטאפים המפתחים שבבים לתעשיות הרכב, תקשורת דור חמישי (5G), הרובוטיקה, אחסון ולכל מוצרים ויישומים הדורשים כיום טכנולוגיות מתקדמות בתחום מציאות מדומה, ראייה ממוחשבת, IOT ובינה מלאכותית.

כיצד מיזוגי ה-SPAC משפיעים על יתר החברות בתעשיית ההייטק

צל כבד: כיצד מיזוגי ה-SPAC משפיעים על יתר החברות בתעשיית ההייטק?

לאחר סיום הרבעון הראשון של 2021, כבר ברור שגל הנפקות ה-SPAC ממשיך לשטוף את וול-סטריט ושסטארטאפים רבים מישראל מתכוונים להצטרף לחגיגה. איזו השפעה יש לכך על הארגונים שאינם מתכננים הנפקה בקרוב, האם הם נשארים מאחור או שמדובר בכלל בבועה שתתפוצץ? נירה קירקיריוס בטור אישי

כיצד השפיעה הקורונה על הנשים בתעשיית ההייטק?

כיצד השפיעה הקורונה על הנשים בתעשיית ההייטק?

In which fields was there an increase in the percentage of women compared to men, how many women joined the circle of job seekers in the last year and what is the field that creates new opportunities for professional women? Recent data on the Israeli high-tech market reveal a surprising picture