על יתרונותיה של רשת האינטרנט אפשר לכתוב בלי סוף. אין ספק שכניסתה לחיינו, לצד השימוש הרחב בה, פשוט שינו לחלוטין את כל מה שהכרנו. אבל, בקיומה של הרשת המופלאה הזו יש גם חיסרון גדול אחד: היא פרוצה לעיני כל ועלולה לחשוף פרטים אישיים, חסויים וסודיים על כל מי שמשתמש בה. תעשיית הסייבר, או תעשיית לוחמת הסייבר בשמה המלא, באה לתת מענה לבעיה זו. חטיבת המחקר של אתוסיה, חברת השמה בהייטק, סוקרת עבורכם כאן את אחד מהתחומים המתפתחים והמבטיחים של עולם תעשיות העילית.
ככל שהאיומים גדולים יותר, כך תעשיית אבטחת המידע פורחת ומשגשגת
הצורך בתעשיית אבטחת המידע הולך וגובר עם התגברותם של האיומים והפיכתם למסוכנים יותר. אם בעבר ענייני אבטחת רשת היו בעיקר מנת חלקם של עסקים וארגונים פרטיים, הרי שהיום היא נוגעת לכולם. הבעיה הזו, שהופכת אט אט לבעיה של כולנו, הופכת את הטכנולוגיות השונות לאבטחת מידע מקוון לנפוצות יותר מאי פעם.
מתוך תחום אבטחת המידע, צמחה אט אט תעשיית הסייבר – תעשייה ששמה לה למטרה להיאבק באיומים אשר מגיעים מהרשת עצמה, יהיו מי שיהיו. נכון להיום, השיא מבחינה זו (לפחות במחוזותינו) הוא המתקפה המתוכננת של ארגון הפצחנים – האקרים – ‘אנונימוס’, על ישראל, סביב ה-7 באפריל 2013. אמנם במתקפה זו לא נגרם נזק משמעותי, אך זו בהחלט הייתה הזדמנות טובה להיווכח בגודל האיומים.
למעשה, בעניין זה נמצא הגורם העיקרי לפריחתה ולשגשוגה של תעשיית הסייבר בשנים האחרונות: הממשלות. בשנים האחרונות נכנסו למעגל האיומים שחקנים אשר מסוגים לאיים על מאגרי מידע של מדינות, מה שעלול להסב נזק ברמה עולמית – דבר שכלל לא עלה על הדעת רק לפני מספר שנים.
שוק עולמי שמוערך ב-100 מיליארד דולרים לפחות
כאמור, לתעשיית לוחמת הסייבר (המונח הבינלאומי הוא סייבר סקיוריטי) פוטנציאל גדילה עצום בשנים האחרונות. במחקר שערכה חברת HP העולמית התברר כי היקף הנזקים מאיומי הסייבר בשנת 2012 עלה ב-38% בהשוואה לשנת 2010. גם כמות ההתקפות הממוצעת קפצה ביותר מ-50% באותה תקופה (הנתונים מצביעים על יותר מ-100 ניסיונות תקיפה ידועות מידי שבוע). בתוך האווירה הזו, ברור שלתעשיית הסייבר יש חשיבות אדירה.
על התקדמות התעשייה הזו בישראל אפשר ללמוד מנתוני לשכת המדען הראשי במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, אשר משקיעה מידי שנה בענפים שונים בעלי פוטנציאל צמיחה גבוה, שסייע גם לכלכלת ישראל. על פי נתונים אלו, בשנת 2011 העבירה לשכת המדען הראשי 65 מיליון שקלים לתמיכה במיזמים בתחום הסייבר, ובשנת 2012 כבר הגיע גובה התמיכה ל-80 מיליון ₪.
בשנים הבאות, התמיכה הזו צפויה להתגבר. מלבד האיומים המתעצמים ברשת עצמה, יש לקחת בחשבון גם את תעשיית הסלולר שנכנסה אל העולם המקוון לפני שנים אחדות ונחשבת היום לחלק בלתי נפרד ממנו. מאחר וכל משתמש ברשת חשוף לטרור הסייבר, מאמצי לוחמת הסייבר רק יתעצמו, ואיתם התעשייה כולה.
חטיבת המחקר של אתוסיה מציגה לכם כמה חברות אשר אמורות, על פי כל הסימנים, לזהור בשמי התעשייה הזו בשנים הקרובות:
• Cyber-Ark: חברה ישראלית לאבטחת מידע אשר מתמחה בייצור טכנולוגיית כספות וירטואליות. נכון להיום, החברה מספקת שירות ליותר מ-1,000 גופים, ובשנה שעברה אף זכתה לתן התקן NISA Secure מטעם הרשות הממלכתית הישראלית לאבטחת מידע. סייבר ארק, שהוקמה ב-1999, פועלת מפארק אזורים בפתח תקווה, בעוד משרדי ההנהלה הראשיים נמצאים בניוטון, מסצ’וסטס.
• F5: חברה אמריקאית המתמחה באבטחת רשתות מידע ונחשבת לאחת הגדולות בעולם בתחום אבטחת המידע. החברה מעסיקה 1,600 עובדים בכל רחבי העולם, כולל שלוחה ברמת החי”ל בתל אביב, בה מועדים כ-60 עובדים. בעבר רכשה את הסטארט אפ הישראלי Magnifier, אשר נחשב לחלק מוצריה עד היום. F5, אשר שמה נגזר מחמשת השותפים שהקימו אותה בתחילת דרכה, הוקמה בשנת 2000 ומשרדיה הראשיים נמצאים בסיאטל, ארה”ב.
• Commtouch Software Ltd: חברה ישראלית שהחלה את דרכה בעיקר בתחום הדואר האלקטרוני, אך עברה בהדרגה להתמחות בתחום אבטחת המידע. בשנים האחרונות ביצעה קומטאץ’ שתי רכישות חשובות: האחת, בשנת 2010, בה רכשה חטיבה של חברת Authentium ב-4.8 מיליון דולרים והשנייה, ב-2012, במהלכה קנתה את חברת פריסק האיסלנדית, ב-4.2 מיליון דולרים. החברה הישראלית, שהוקמה בשנת 1991, נסחרת בנאסד”ק ומפעילה כמה וכמה סניפים בארה”ב. כמו כן, פועלת החברה מגרמניה, מאיסלנד וכמובן מישראל. משרדיה המקומיים נמצאים כיום בהרצליה.
• Cyber Security LTD: חברת סייבר סקיוריטי הישראלית עוסקת באבטחת מידע ומעניקה שירות גם לגופים ביטחוניים. החברה יושבת ברמת החי”ל בתל אביב.
• White Cyber Knight: חברת סטארט-אפ המפתחת מוצר security risk management עבור ארגונים גדולים. המוצר מאפשר לארגון ולנהל איומים וסיכונים בנושא אבטחת מידע, וכמו כן נותן פיתרון על מנת לוודא שהארגון עומד בתקנים בינלאומיים (נושא של תאימויות לתקנים).
למאמרים נוספים על תעשיות ההייטק, ביוטק וקלינטק מאת יחידת המחקר של חברת השמה בהייטק אתוסיה – לחצו כאן.
