ינואר 2020 |
מרץ 2020 |
אפריל 2020 |
|
משרות פתוחות |
8700 |
2600 |
2900 |
משרות מוקפאות |
300 |
3100 |
2500 |
משרות שנסגרו (גם ללא איוש) |
2200 |
3400 |
1000 |
מועסקים |
355,000 |
335,000 |
340,000 |
בחל”ת |
—- |
20,000 |
15000 |
ארגונים מגייסים |
1100 |
450 |
550 |
שכר ממוצע |
28,050 ש”ח |
27,100 ש”ח |
27,100 ש”ח |
הנתונים נאספו באמצעות סקר שנערך בקרב 460 ארגונים המעסיקים 85,000 עובדים בתעשיית ההייטק
משבר הקורנה גרר את שוק ההייטק לרמות נמוכות שמזכירות לנו את 2008 – משבר הסאבפריים.
תוך שבועות בודדים מצאו עצמם כ- 20,000 עובדים מהתעשיה (המהווים כ- 7% מכלל המועסקים בתעשיית ההייטק) בחל”ת וכ- 5,000 נוספים פוטרו מעבודתם.
תעשייה שעד לפני כשלושה חודשים חסרו לה כ- 12,000 מהנדסים, כשאין סטארטאפ או תאגיד שלא סבל מהמחסור המובנה במשק ומהקושי בגיוס עובדים, נמצאת היום במצב הפוך של היצע של מועמדים שברובו נמצא כיום בחל”ת.
לדברי אייל סולומון, מנכ”ל אתוסיה, חברה העוסקת בהשמה להייטק וביוטק, רוב העובדים שהוצאו לחל”ת בתעשיה, לא בהכרח מעוניינים לשנות כרגע מקום עבודה ולכן “יושבים על הגדר” בהמתנה, על מנת להבין לאן מועדות פני השוק. זהו מצב חדש ולא מוכר לנו בשוק התעסוקה, שבו אנשים תיאורטית מחוסרי עבודה לא נמצאים (עדיין) בשלב חיפוש עבודה חדשה.
החדשות הטובות, הן עליה במספר המשרות הנפתחות, שאומנם נאמד על מאות בודדות, אך לצדם 5,000 עובדים שהוחזרו מחל”ת. עלייה זו היא תוצאה של ההקלות שנכנסו בתחילת השבוע והתעוררות השווקים הפיננסים, שהן תוצר נלווה של המלחמה האגרסיבית אליה יצאו הממשלות בעולם. כל אלו נותנים לנו תמונה אופטימית.
אפשר להתחיל לנשום לרווחה, גם אם כרגע דרך המסכה, כי נראה שהעקומה שלנו משנה מגמה כלפי מעלה, כשמספר המשרות הפתוחות עלה באפריל ב 300 משרות חדשות וקטר ההייטק מתחיל למשוך את המשק שלנו כלפי מעלה.
סולומון מעריך כי החשש של ארגונים לאבד עובדים למתחרים הנמצאים בחל”ת, וגם הרוחות החיוביות הנושבות מהשווקים, סייעו למקבלי ההחלטות בתעשיה ליטול סיכונים ולהחזיר עובדים בחזרה לשורות הארגון גם אם בטווח הקצר הארגון נמצא בחוסר יעילות מבחינת המאזן הפיננסי.
לצד זאת, ארגונים רבים החליטו לנצל את רוח התקופה ולבצע טיוב במצבת העובדים שלהם. העיסוק הזה תופס תאוצה וחלק ניכר מהמשרות שנפתחו החודש, מטרתן המובהקת הינה טיוב ואינן קשורות בצמיחה עסקית או פרוייקטים חדשים שהתקבלו. המטרה פשוטה, אומר סולומון, לאתר עובדים מנוסים ואיכותיים בשכר התואם את מצב המשק שיחליף במהרה את העובדים היקרים והבינוניים.
סולומון מוסיף, עם זאת, כי מניסיון העבר, ניצול מצב המשק לשם ביצוע מהלכים של טיוב עובדים, תמיד גרמו בסופו של דבר לפגיעה בארגונים, משום שהולידו משבר אמון בקרב הנשארים והותירו פגיעה תדמיתית בשוק התעסוקה.
עבודה מהבית זה פיצ’ר ולא באג
עוד מוסיף סולומון, כי מנכ”לים ויזמים רבים הצהירו כי צורת העבודה שלהם כבר לא תהיה כפי שהייתה. חששות רבים שליוו בעבר את הרעיון של עבודה מהבית התפוגגו, כאשר התברר כי משמעותה של עבודה מהבית היא חסכון במשאבים, הפחתה בהוצאות הקשורות בתחזוקה ובנסיעות למשרד וללקוחות ומעל לכל, עליה של למעלה מ- 30% בתפוקות של העובדים. אמנם, קיימת האפשרות כי העליה בתפוקות קשורה בעובדה שלאותם עובדים אין לאן ללכת בימי הסגר ואולי גם קשורה לחשש אצל אותם עובדים מלאבד את מקום עבודתם כשהם תחת זכוכית מגדלת, ושבעצם העלייה בתפוקות נובעת ממוטיבציה חיצונית.
אך רוב היזמים הצהירו כי ישאירו פעילות של למעלה מ 60% מהארגון לעבודה מרחוק, ויבנו מערכת המאפשרת לאנשים להמשיך לקיים מפגשים עסקיים וחברתיים ומינון של יומיים עד שלושה בשבוע מהמשרד הפיזי.
ומה הלאה?
התובנות ממשבר 2008 מיושמות, כשאנחנו עדים להתערבות הממשלות בעוצמות שאנחנו לא מכירים.
ככל שהממשלות תמשכנה לטפל בשווקים באופן מאסיבי, כך נראה את השווקים יוצאים מהמשבר בזמן קצר יותר.
לדברי סולומון זמן היציאה המשוער מהמשבר בישראל עומד על כ 5 חודשים, בהם נראה התאוששות בקצבים של עשרות אחוזים לחודש מבחינת מספרים הנמצאים בחל”ת המוחזרים לעבודה, מספר המשרות והתקנים הנפתחים.
סולומון צופה כי השוק יחזור לתפוקות הדומות לתקופה שטרם המשבר – אחרי חגי תשרי.
על יחידת המחקר של אתוסיה
המידע נאסף על ידי יחידת המחקר של חברת אתוסיה. יחידת המחקר של אתוסיה עוקבת אחר מגמות בתחומי התעסוקה בענפי ההייטק, הביוטק, הקלינטק ושוק ההון, ועורכת באופן קבוע סקרי שכר בענפי ההייטק והביוטק. איסוף המידע וניתוחו הם אחד מתחומי הפעילות המאפיינים את גישתה הייחודית של אתוסיה בתחומי משאבי האנוש, ההשמה בכלל וניהול הקריירה בפרט. אתוסיה מייצגת תפיסה מקצועית בתחומי משאבי האנוש ומציעה פתרונות איוש רחבים המבוססים על גישה ממוקדת-אנוש, על ידע מקצועי רחב ועל הבנה עסקית של הענפים הרלוונטיים.