Outsourcing או מיקור חוץ בעברית, הוא כלי שבו משתמשות כיום שלל חברות הייטק. למיקור החוץ פנים רבות ומשמעויות רבות, כאשר כל גישה תשפיע הן על הארגון עצמו והן על העובד. השאלה היא, האם מיקור חוץ הוא מהלך שמועיל לארגון ולעובדיו או דווקא פוגע בהם?
שאלה כזו, רצוי שתיענה רק לאחר ניתוח מעמיק של העניין. הסוגים השונים של שירותי ה-outsourcing, הגישות השונות בנוגע להעסקת העובדים, היקף הפעילות ואפילו הדרך שבה נמדדת התועלת של המהלך – כל אלו דורשים בדיקה מדוקדקת, לפני הפסיקה לטוב או לרע. חטיבת המחקר של אתוסיה, חברת השמה בהייטק וביוטק, החליטה לבחון את הנושא מכל צדדיו.
Outsourcing קלאסי להעסקת עובדי קבלן
לפני הכל, חשוב לשים את האצבע על המאפיינים של שירותי מיקור החוץ הקלאסיים. רבים מגדירים את מיקור החוץ כהעסקה של עובדי קבלן לכל דבר ועניין, אך לא כך הדבר בכל המקרים וכדאי להיות מודעים לכך.
לגבי דבר אחד אין ספק: מיקור חוץ הוא צעד שכולל העסקת עובדים שאינם עובדי הארגון, עבור הארגון עצמו. כלומר, מבחינה זו אין הבדל בין עובדי קבלן לעובדי outsourcing. בשני המקרים מדובר על העסקת עובד על ידי חברה חיצונית, אשר אחראית על הגיוס שלו, על הכשרתו ועל שלל עניינים נוספים הקשורים ליחסי עובד-מעביד. בין הארגון בו מתבצעת העבודה לבין אותו עובד לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד, אלא אך ורק בין העובד לבין החברה שגייסה אותו לטובת המשימה.
אך כאן, פחות או יותר, מסתיים הדמיון בין outsourcing קלאסי לבין גיוס עובדי קבלן. מיקור החוץ המקורי הוא מהלך שבו מעביר הארגון פרויקט מסוים (יש המגדירים אותו כמקטע עסקי) לחברה ספציפית אשר מתמחה בתחום בו מתמקד הפרויקט. ממש כשם שניהול החשבונות נעשה על ידי משרד רואי חשבון, ממש כשם שחדר האוכל בארגון מנוהל על ידי אנשי קייטרינג מנוסים.
במיקור החוץ הקלאסי (אשר נקרא גם BPO ומבוצע גם היום בחברות הייטק רבות) אין גישה של ‘שגר ושכח’. עובדי ה-outsourcing ממשיכים לשמור על קשר רציף עם חברת האם, אשר מתחייבת לעמידה ביעדים מוגדרים, ספציפיים וברורים לחלוטין. בניגוד לתדמית הנוראית – שיש לה הצדקה מלאה – של העסקת עובדי קבלן, כאן לכל עובד יש כתובת לפנות אליה וכך גם לארגון אשר מקבל את השירות.
למיקור החוץ כיום ישנן, כאמור, פנים רבות. “חברה יכולה להחליט שהיא מעבירה פרויקט פנימי שלם לאחריותה של חברת מיקור חוץ, ואף להוציא חלק מהפעילות אל מחוץ לארגון, למקום מרוחק, במה שמוגדר כ-Off Shore”, מציין מנכ”ל אתוסיה, אייל סולומון.
לצד אלו, ישנם כמובן מקרים רבים נוספים וביניהם שיבוץ עובד outsourcing בארגון מסוים למשך חודשים ארוכים ואף שנים, או העסקה של עובדי קבלן בהייטק, פשוטו כמשמעו. לכן, בבואנו לענות על שאלת התועלת לארגון, יש לבחון את נושא ה-outsourcing על שלל צורותיו. ננסה לעשות זאת כעת.
אין ספק כי ההחלטה על שימוש בשירותי מיקור חוץ נעשית, במקרים רבים, משיקולי חיסכון. ההימנעות מיחסי עובד-מעביד על כל השלכותיהם (הפרשה לפנסיה, ימי חופש, דמי הבראה ואף הדרכות והשתלמויות) חוסכת לארגון כסף וזמן רב. השאלה היא, האם החיסכון הזה לא בא על חשבון דברים אחרים.
כך, במקרים לא מעטים מתברר לארגון לאחר תקופה מסוימת כי העובדים שגויסו לטובת הפרויקט הספציפי על ידי חברת outsourcing, אינם עומדים בציפיות המקצועיות, פוגעים באיכות העבודה ומביאים לירידה בסטנדרטים וברמת ההישגים להם התרגל הארגון עד כה.
כאשר מדובר בפרויקטים מסוג Off Shore, ישנה גם סכנה לזליגת מידע (משום שהוא לא נשאר בין כותלי הארגון) ולהיעדר פיקוח אמיתי על דרך העבודה ורמתה. עבור ארגונים רבים, מדובר בסיכון שהם אינם יכולים לקחת.
גם מנקודת מבטו של העובד, ישנן השלכות רבות לדרך בה מתבצע מיקור החוץ. מצד אחד, זו יכולה להיות הזדמנות מעניינת להיחשף לטכנולוגיות חדשות, לגוון במקום העבודה וליהנות מעבודה דינאמית מאוד. חברות מיקור חוץ רבות מציעות לעובד העסקה על פי פרויקט, כאשר מידי כמה חודשים הוא עובר לחברה אחרת ומשנה משימה. עבור לא מעט עובדים, מדובר בסגנון עבודה מרענן ומעניין יותר.
מצד שני, עובדי outsourcing רבים מרגישים שנותרו ללא אמא ואבא וללא כתובת לפנות אליה: הארגון בו הם עובדים לא מתייחס אליהם כעובדים רגילים, משום שאינו מקיים עמם יחסי עובד-מעביד ואילו חברת ה-outsourcing לא תמיד מתייחסת אליהם כראוי. ישנן חברות אשר פועלות בגישת ה’שגר ושכח’, כך שהעובד נזרק במקום כלשהו ללא כל התייחסות ודאגה למצבו ולהרגשתו.
סיטואציה כזו תפגע לא רק בעובד, אלא גם בארגון אליו נשלח. המשפט ‘עובד טוב הוא עובד שטוב לו’ אקטואלי מאוד במקרה הזה. עובד שלא טוב לו פשוט לא יעשה את עבודתו כראוי וכך האינטרס של הארגון שהזמין את שירותי ה-outsourcing ייפגע.
הרעיון הבסיסי והמקורי של שירותי outsourcing, יכול להועיל מאוד לארגון המזמין. אבל, כדי שזה יקרה באמת, יש לדאוג שהמהלך יתבצע כראוי ובצורה יעילה, הן מבחינת הארגון והן מבחינת העובדים אשר מבצעים את המשימה עבורו. כאשר מיקור החוץ נעשה בצורה טובה, במטרה להשיג תוצאות טובות יותר ולא רק בכדי לחסוך בעלויות, כל הצדדים יכולים להרוויח מכך, ובגדול.
“התצורה של העסקת עובדי קבלן IN HOUSE, בתוך הארגון, תורמת לחיסכון בעלויות בטווח הארוך ולשימור הידע בתוך הארגון”, מסביר אייל סולומון. “לעיתים אף ניתן להשתמש בשיטה זו כתקופת ניסיון עבור עובד מסוים, כשבסופה הוא ייקלט בארגון כעובד מן המניין”, הוא מוסיף.
בצורה כזו, התועלת תהיה אדירה והמשימה תושלם על הצד הטוב ביותר. בניגוד להעסקת עובדי קבלן, כאן ניתן ליצור אופק תעסוקתי אמיתי ולהבטיח כי שני הצדדים יפרו אחד את השני כל העת. הדרך לעשות זאת היא בחירה בחברה בעלת יכולות מוכחות בתחום הנדרש, כמו גם דאגה לתנאי העסקת העובד, הן מצד חברת מיקור החוץ והן מצד הארגון אליו נשלח.
