כפתור סגירה

כתבה בנושא האם ‘הדור האבוד’ באמת אבוד?

חטיבת המחקר של אתוסיה מחפשת אחר התשובות לשאלות מהו עתיד הדור הצעיר בשוק העבודה הישראלי? ומה עושים אחרי התואר?

המאה ה-20 ותחילתה של המאה ה-21 משקפות יותר מכל את הצמיחה האדירה והבלתי נתפסת של האנושות. את השיפור העצום באיכות החיים שלנו, את עושר הרב שיצרנו לעצמנו ואת ההתקדמות המתמדת, מידי שנה, מידי עשור ומידי דור. 

כעת, נדמה שמשהו נעצר. הצעירים של היום אף פעם לא יהיו הצעירים של פעם (כי כך תמיד יחשוב הדור שלפניהם), אך בניגוד לצעירים של 20, 30 ו-50 שנים לאחור, הם ניצבים מול מחסום מאתגר ולא מוכָר: הרגשה שהצמיחה הגיעה, במקום כלשהו, למיצוי. המיצוי הזה מביא רבים מהצעירים של היום לחפש עצמם בשוק העבודה, להסתפק בעבודות לא ממצות ולהשלים עם קריירה שאינה עולה בקנה אחד עם מה שציפו. חטיבת המחקר של אתוסיה, חברת השמה בהייטק, מפנה את הזרקור לדור הצעירים של היום, ‘הדור האבוד’.

 

במשך שנים ספגו הצעירים של היום, אלו שנמצאים בשנות העשרים לחייהם או בתחילת השלושים, מנטרות ותפיסות שמעודדות אותם להגשים את עצמם, להתפתח בצורה אישית ולחתור אל החלום אותו הם רוצים לחיות. אין בכל שום פסול כמובן: גישה כזו מאפשרת לאנשים לצמוח, לגדול ולשאוף לטוב ביותר. אך הבעיה היא שרבים מבני הדור הזה נלכדו בתפיסה הזו ומתקשים להשתחרר ממנה.

התפיסה כי כל אינדיבידואל הוא המוכשר ביותר, הגישה לפיה לכל אחד יש מקום להצליח אם רק ינסה, הרעיון לפיו כישרון בסיסי יכול להביא כל אחד רחוק – כל אלו גישות יפות מאוד על הנייר, אך אינן עומדות תמיד במבחן המציאות. וכך, כאשר בני הדור הצעיר מסיימים את לימודיהם ופונים אל שוק העבודה הם זוכים, לעיתים בפעם הראשונה בחייהם, למפגש כואב עם המציאות. זו שמבהירה להם כי לא פשוט כל כך לקבל את מה שהם רוצים.

 

פעם, תואר אקדמי נחשב לאחד מכרטיסי הכניסה הוודאיים לעולם הגדול. היום, תואר ראשון נחשב לסף הקבלה הנמוך ביותר, שווה ערך לתעודת בגרות של כמה עשורים לאחור. וברור מדוע: בשלושים השנים האחרונות עלה מספר הסטודנטים בישראל ביותר מ-300%; כמעט חצי מהישראלים מחזיקים בתואר אקדמי; ישראל מדורגת במקום השני בעולם בדירוג המדינות המשכילות. מגמה זו מאפיינת את כל העולם המערבי.

מצד אחד, אלו נתונים מרשימים שמעידים על חברה משכילה במיוחד. מצד שני, זה אומר שעל כל אינדיבידואל להתאמץ יותר כדי להגיע למקום גבוה, משום שדרישות הסף עלו גם הן. במילים אחרות: הדור הנוכחי הוא אולי משכיל יותר, טכנולוגי יותר ומלומד יותר, אך אין זה אומר שהוא מוכן לחיים האמיתיים, החיים שבהם השכלה היא לא חזות הכל. וכאן אנו חוזרים לנושא שאיתו פתחנו: מחסום הצמיחה.

 

הצעירים של היום נאלצים להתמודד עם מצב בו העולם, לפחות כרגע, סובל מהאטה מתמשכת. המשברים הכלכליים שפקדו אותנו בשנים האחרונות מסרבים לגווע והאבטלה ברוב מדינות העולם המערבי (להוציא את ישראל, בין היתר) גואה, במיוחד בקרב צעירים. ההרגשה היא שלעולם אין יותר מה להציע לצעירים.

לכן, לא מפתיע לראות יותר ויותר אקדמאים בעלי תארים מרשימים, שעובדים בסופר, בהובלות, בניקיונות ובשאר עבודות שבעבר נחשבו ‘זמניות’ או סטודנטיאליות. מצד אחד, יוקר המחייה ממשיך לעלות (ואת זה מרגישים היטב גם בישראל) אך מצד שני – שוק העבודה נותר במקומו וכבר לא מתפתח באותו קצב כבעבר. כך, מה שהיה פשוט וקל לדור הקודם, הופך לקשה הרבה יותר עבור הדור הנוכחי.

 

באירופה, נדמה כי מצב הצעירים מצביע יותר מכל על בעיית ‘הדור האבוד’. אבטלת הצעירים בספרד עומדת על 56%, באיטליה 40% ובצרפת כמעט 30%. מי שכן עובד, כמובן שלא עושה זאת במקצוע בו חלם לעבוד או למד עבורו, ורבים אחרים עובדים במשרות חלקיות בלבד: ב-2010 עבדו במתכונת זו כמעט רבע מהצעירים בארה”ב ובאירופה.

במצב כזה, לא מפתיע שרוב בני הדור הזה ממשיכים לחפש עצמם במשך שנים, מתקשים לאחוז בכיוון תעסוקתי יציב ובוחרים להמשיך לגור בקרבת ההורים, בכדי להבטיח לעצמם גב כלכלי ותמיכה מהסביבה הקרובה.

 

אבל, אין זה אומר שהדור האבוד חייב להמשיך ולאבד את דרכו. כפי שציינו, הדור הנוכחי הוא אחד המוכשרים, המשכילים והמלומדים אי פעם – ואולי אף תופס את המקום הראשון בקטגוריות אלו. אמנם זהו מצב שנתפס כטבעי לגמרי הודות לפיתוח הרב, לטכנולוגיה ולנגישות המידע בעידן המודרני, אך לעיתים אנו שוכחים דבר חשוב: גם בקרב הצעירים של היום ישנם מוחות חריפים רבים, כישרונות מדהימים ואנשי מקצוע מעולים, כמו בכל דור. כל שצריך הוא לכוון אותם למקום הנכון.

 

בישראל, לדוגמא, המצב אינו גרוע כפי שהוא בשאר העולם המפותח. האבטלה כאן נמוכה ושיעור הצעירים המובטלים ירד ביותר מארבעה אחוזים בין 2005 ל-2012. למרות מה שנכתב קודם לכן, שיעור האקדמאים הגבוה לא מזיק אלא רק משפר את הרמה והיכולות של הדור הצעיר בישראל ולכן חשוב שמגמה זו תישמר.

מצד שני, אחוז האקדמאים המובטלים גדל ב-12 השנים מאז שנת 2000 ב-19%; יותר ויותר צעירים בוחרים לגור בשכירות, משום שאינם יכולים להרשות לעצמם רכישת דירה משלהם; גם יוקר המחייה אינו הופך את המציאות לפשוטה יותר.

ועדיין, הדור הצעיר הוא מהמוכשרים שידעה המדינה. נותר רק לקוות שאלו ימצאו את דרכם ולא ישתייכו, בעיניהם ובעיני סביבתם, לדור אבוד.

הרשמה למגזין

להישאר מעודכנים תמיד בכל החדשות והטיפים הכי חשובים בעולם התעסוקה

שדה חובה*

אולי יעניין אותך גם...

אינפלציה גוברת

החורף כבר כאן

זה חודשים ארוכים שהאופטימיות שליוותה את שוק ההון ב-2021 מתפוגגת והולכת. בארה”ב, הבנק הפדרלי מוסיף להעלות את הריבית, במהלך שבנקים מרכזיים רבים בעולם מבצעים אף הם; האינפלציה גוברת; חברות גדולות שנראו חסינות למיתון, פותחות במהלכי פיטורים; המלחמה באוקראינה עדיין מעיבה על אירופה; ואי יציבות פוליטית בבריטניה הופכת את מצבה הלא פשוט, עקב הברקזיט, למאתגר אף יותר.

 

גל פיטורי עובדים

חרב הפיטורים פוגעת לא רק ביוניקורנים, אלא גם בחברות קטנות יותר.

דו"ח חושף את מצב הנשים העגום בהיי-טק הישראלי

רק שליש: דו”ח חושף את מצב הנשים העגום בהיי-טק הישראלי

דו”ח שהוציאה רשות החדשנות מלמד שההיי-טק הישראלי משתרך מאחור בייצוג נשים: רק כשליש מהמועסקים בו הן נשים וככל שעולים במעלה הפירמידה לתפקידי ניהול, ניהול בכיר והשקעות – כך קטן מספרן

משבר – כן, אסון גדול – לא

משבר – כן, אסון גדול – לא

בניגוד לחששות, אין צפי למשבר כלכלי נוסח 2001 ו-2008, אלא לגל מינורי שיסתיים תוך מספר רבעונים. כך יוכלו חברות הטכנולוגיה והעובדים להשאיר את הראש מעל המים בתקופה הסוערת הזו.

ההייטק מתגייס למען הקהילה

ההייטק מתגייס למען הקהילה

תרומה חברתית הפכה להיות חלק אינטגרלי מ”תנאי השירות” שמציעות חברות טכנולוגיה לעובדיהן. מאיפה זה בא, מה זה מעניק לחברה וכיצד יוצאים מזה נשכרים העובדים והחברות?

משבר הגיוס בהייטק: 6 טעויות שכדאי להימנע מהן

משבר הגיוס בהייטק: 6 טעויות שכדאי להימנע מהן

הביקוש לעובדים בתעשייה שובר שיאים, וגם התחלופה שלהם.
למה זה קורה, ומאיזה שגיאות אפשר להימנע בדרך לגיוס הטאלנט הבא שלכם