כפתור סגירה

כתבה בנושא הדור הבא בטכנולוגיה: אינטרנט של דברים

רשת האינטרנט נמצאת, כך לפחות נדמה לנו, בכל מקום בחיינו. במיוחד לאחר עליית הרשתות החברתיות והסמארטפונים אחריהן, התחושה היא שאנחנו ‘עטופים’ ברשת המקוונת מכל הצדדים. מה  המשמעות של השלב הבא? Internet Of Things

רשת האינטרנט נמצאת, כך לפחות נדמה לנו, בכל מקום בחיינו. במיוחד לאחר עליית הרשתות החברתיות והסמארטפונים אחריהן, התחושה היא שאנחנו ‘עטופים’ ברשת המקוונת מכל הצדדים. אבל, לאינטרנט יש כנראה כוונות מרחיקות לכת הרבה יותר וכעת, היא מכריזה בפני כל העולם שיש לה חדשות: בקרוב, היא באמת תהיה בכל מקום. לא רק במחשב, לא רק בסמארטפונים – גם ברכב הפרטי, במכונת הכביסה, בפחים הציבוריים ובגשרים העצומים. האינטרנט הופך להיות גדול יותר ויותר. זהו ‘אינטרנט של דברים’ (Internet Of Things), וזה הזמן להתכונן אליו. חטיבת המחקר של אתוסיה, חברת השמה בהייטק וביוטק, עושה לכם סדר בעניינים.

 

לא מעט סרטים נעשו בשנים האחרונות בנושאים כמו השתלטות המכונות על העולם, ניצול האדם לטובתן האישית של המכונות או קריסתו של העולם הטכנולוגי בעקבות אפוקליפסה טכנולוגית. ‘מטריקס’, ‘שליחות קטלנית’, ‘המחליפים’, ‘מת לחיות 4’ ועוד ועוד – כולם מזהירים מפני הבעיה, או לכל הפחות דנים בה לעומק.

אם נחזור עשרים שנים לאחור, הצפייה בסרטים מסוג זה הייתה לכל היותר משעשעת ומהנה. הרי מדובר בדמיון מופרע ולא יותר, כך אולי היינו חושבים. היום, היא הופכת מציאותית יותר ויותר, כאשר המגמה היא אחת: כמה שיותר מכונות, כמה שפחות מגע יד אדם. אנחנו רואים את זה בכל תחום בחיינו, וכעת אנחנו צועדים אל עידן חדש – העידן בו (כמעט כל) החפצים שלנו יעשו (כמעט) הכל לבדם.

 

כבר כיום, אפשר להצביע על נתון מדהים אחד: כמות המכשירים אשר ‘משתמשים’ באינטרנט (כלומר, מחוברים לרשת), גדול מכמות בני האדם שנהנים מחיבור מקוון. אם בשנת 2000 פחות ממיליון מוצרים כללו חיבור לרשת, הרי שכיום מדובר כבר על כחמישה מיליארד. הגידול בכמויות הללו לא צפוי להיעצר, והתחזיות הן כי 24 מיליארד חפצים יהיו מחוברים לרשת (או בעליה יכולת להתחבר לרשת) בשנת 2020.

 

 

העובדה הזו מסעירה את העולם הטכנולוגי כיום, ומוגדרת בעיני רבים כאחד התחומים אשר ישפיעו יותר מכל על אופי חיינו בעתיד. אולי האיומים על אפוקליפסה מוגזמים, ואולי המכונות לא ישתלטו עלינו, אבל הן בהחלט יהיו בעלות נוכחות רבה. כאשר כמעט כל מכשיר חשמלי יכול להתחבר לאינטרנט, וכאשר לכל אחד כזה ישנו גם לפחות חיישן אחד – אפשרויות השימוש בו בלתי מוגבלות, והכיוונים אליהם ניתן להתפתח הם בלתי נגמרים.

 

כפי שאפשר לראות כמעט בכל מכשיר חשמלי שיוצר בשנים האחרונות, החיישנים הפכו להיות חלק בלתי נפרד מחיינו הטכנולוגיים. מקררים שמתריעים על כך שהדלת פתוחה, מכשירים ניידים שמדווחים על מיקומם, רכבים שכוללים מערכות לשליטה על מיזוג האוויר או על אחיזת הכביש, רמזורים אשר ‘חשים’ מתי ישנו רכב שממתין לאור ירוק – אלו דוגמאות פשוטות למדי של חיישנים שמלווים אותנו כבר שנים.

המחשבה מאחורי האינטרנט של הדברים, מתייחסת בדיוק לחיישנים אלו ואומרת דבר פשוט: אם המכשירים הללו מדווחים כבר היום על מידע מסוים, אזי ניתן לשדרג בכמה רמות את יכולת הדיווח שלהם (בין היתר בעזרת החיבור לאינטרנט) – ולהפיק תועלת רבה עוד יותר מהיכולות שלהם. הרי החיישנים כבר שם. אנחנו אלו שצריכים להגיד להם מה לעשות.

כך, ‘אינטרנט של דברים’ יאפשר לנו לדווח ישירות למוקד הרפואי על מצבנו הבריאותי, בלי שנעשה דבר – חיישן שמוצמד לבגד או לצמיד מיוחד, יעשה זאת בשבילנו; נוכל להפעיל את הבית כולו, על שלל המכשירים החשמליים שבו, מבלי שנהיה בכלל בבית; המקרר שלנו, בעזרת חיישנים מתוחכמים אשר טבועים בגופו, יוכל להתריע על חלב שעומד להתקלקל או פירות שכבר אינם ראויים למאכל.

וזה ממשיך גם מחוץ לסביבה הפרטית שלנו: חיישנים שיושמו בפחים הציבוריים, יוכלו לדווח לעירייה מתי הם מלאים; רשת החשמל תוכל לווסת בעצמה את כמות האנרגיה הנשלחת לכל מבנה, בכדי להימנע מעומס יתר; גשרים יוכלו ‘להגיד’ בעצמם האם ישנה נקודה בעייתית במבנה שיכולה לגרום להתמוטטות; ומערכת הרמזורים תוכל לווסת בעצמה את התועה בצורה מיטבית.

כל הדוגמאות הללו ממחישות עד כמה גבולותיו של האינטרנט כפי שאנחנו מכירים היום, הולכים להימתח ולגדול. התחום חי ובועט כבר היום, ומציע שלל פיתוחים שבעבר נשמעו דמיוניים ואף מופרכים (חלק מהדוגמאות שהובאו קודם מתבססות על פיתוחים קיימים, שנמצאים כבר בשוק).

התחזיות מדברות על שוק שיגלגל מעל 14 טריליון דולרים בשנת 2022 – פחות מעשור מהיום – וכל הסימנים מראים שבקרוב, כל אחד מאיתנו ייהנה מהמהפכה הזו, מהפכה שבה נוכל ‘לשוחח’ עם מכשירי החשמל שלנו, גם מרחוק, ואף ליצור ‘שיחה’ בין המכשירים לבין עצמם, מבלי שבכלל נתערב בכך.

 

כמובן שלכל פיתוח חדש מצטרפים גם איומים חדשים, וכשמדובר באינטרנט של דברים – ישנם לא מעט כאלו, רובם ככולם נוגעים לענייני אבטחת המידע ואיומי הסייבר. איום זה, שבעבר נגע למחשבים בלבד, נוגע כיום גם למכשירי הסלולאר שלנו ובעתיד יהפוך, עם התפשטותו של האינטרנט ‘המשודרג’, לבעיה אשר נוגעת כמעט לכל תחום בחיינו.

 

חשוב להבין: כל טכנולוגיה אשר מקושרת אל רשת האינטרנט, הופכת באותו רגע לחשופה הרבה יותר. בהיעדר מענה אבטחתי מתאים, יוכל לפרוץ אליה כמעט כל האקר מתחיל ולעשות בה כרצונו. כשחושבים על הטכנולוגיות אשר מיועדות להיכלל בעולם האינטרנט החדש – ומדובר כמעט בכל מכשיר או מערכת שקיימת היום – העתיד, לפחות מבחינה זו, אינו מעודד.

 

לטענתן של לא מעט חברות אבטחה, רוב הגורמים אשר עוסקים בתחום ‘האינטרנט של דברים’ לא נערכו לעניין זה מראש. למעשה, כך הן גורסות, כמעט כל המוצרים והפיתוחים בתחום פרוצים ללא השגחה ועשויים להיות נתונים להתקפות סייבר קשות, שעשויות להסב נזקים קשים, עד כדי אסונות ברמה לאומית ובינלאומית.

אתגר האבטחה הוא, אם כך, האתגר הגדול ביותר שניצב בפני עולם האינטרנט של דברים. כדי להפוך את התחום הזה לאמין ולמבוקש בכל בית, צריכים היצרנים לספק מענה אמיתי ויעיל באיומים אלו. לפי שעה, נראה שהמצב לא משביע רצון וכל שנותר לנו, כצרכנים, לקוות הוא שבעתיד התמונה תשתנה לגמרי.

 

הרשמה למגזין

להישאר מעודכנים תמיד בכל החדשות והטיפים הכי חשובים בעולם התעסוקה

שדה חובה*

אולי יעניין אותך גם...

אינפלציה גוברת

החורף כבר כאן

זה חודשים ארוכים שהאופטימיות שליוותה את שוק ההון ב-2021 מתפוגגת והולכת. בארה”ב, הבנק הפדרלי מוסיף להעלות את הריבית, במהלך שבנקים מרכזיים רבים בעולם מבצעים אף הם; האינפלציה גוברת; חברות גדולות שנראו חסינות למיתון, פותחות במהלכי פיטורים; המלחמה באוקראינה עדיין מעיבה על אירופה; ואי יציבות פוליטית בבריטניה הופכת את מצבה הלא פשוט, עקב הברקזיט, למאתגר אף יותר.

 

גל פיטורי עובדים

חרב הפיטורים פוגעת לא רק ביוניקורנים, אלא גם בחברות קטנות יותר.

דו"ח חושף את מצב הנשים העגום בהיי-טק הישראלי

רק שליש: דו”ח חושף את מצב הנשים העגום בהיי-טק הישראלי

דו”ח שהוציאה רשות החדשנות מלמד שההיי-טק הישראלי משתרך מאחור בייצוג נשים: רק כשליש מהמועסקים בו הן נשים וככל שעולים במעלה הפירמידה לתפקידי ניהול, ניהול בכיר והשקעות – כך קטן מספרן

משבר – כן, אסון גדול – לא

משבר – כן, אסון גדול – לא

בניגוד לחששות, אין צפי למשבר כלכלי נוסח 2001 ו-2008, אלא לגל מינורי שיסתיים תוך מספר רבעונים. כך יוכלו חברות הטכנולוגיה והעובדים להשאיר את הראש מעל המים בתקופה הסוערת הזו.

ההייטק מתגייס למען הקהילה

ההייטק מתגייס למען הקהילה

תרומה חברתית הפכה להיות חלק אינטגרלי מ”תנאי השירות” שמציעות חברות טכנולוגיה לעובדיהן. מאיפה זה בא, מה זה מעניק לחברה וכיצד יוצאים מזה נשכרים העובדים והחברות?

משבר הגיוס בהייטק: 6 טעויות שכדאי להימנע מהן

משבר הגיוס בהייטק: 6 טעויות שכדאי להימנע מהן

הביקוש לעובדים בתעשייה שובר שיאים, וגם התחלופה שלהם.
למה זה קורה, ומאיזה שגיאות אפשר להימנע בדרך לגיוס הטאלנט הבא שלכם