כוונת הממשלה להגדיל את ההגנה בחוק על חברות התרופות האתיות עלולה לפגוע בתעסוקה בענף פיתוח התרופות וייצורן, כך מתריעה מנהלת חטיבת מדעי החיים אילה קפלן. לדבריה, הצרת צעדיהן של חברות הפרמצבטיקה הישראליות עלולה להביא לביטול פרוייקטים קיימים ולצמצום קווי ייצור, לגרום לירידה משמעותית בתנופת הפיתוח של הענף בישראל ואף להביא לפיטורי עובדים.
יצרניות התרופות הישראליות מעסיקות יותר מ-8,000 עובדים ולפי ההערכות מגיע היקף התעסוקה בתעשיות הנילוות לענף התרופות ליותר מ-30,000.
מנתוני אתוסיה עולה כי 50% מהביקוש לעובדים בתחום מדעי החיים, מקורו בחברות תרופות בתחום הגנרי, ומספר המשרות הפתוחות בשוק עולה על 180. “ענף התרופות הגנריות הוא מגדולי המעסיקים במשק והשינוי במדיניות הממשלה עלול לשנות מצב זה מהיסוד” אומרת קפלן.
בישראל פועלות 21 יצרניות תרופות, המפעילות יותר מ-40 מפעלים. הבולטת בהן היא כמובן טבע, החברה המסחרית הגדולה בישראל ויצרנית התרופות הגנריות הגדולה בעולם. טבע מפעילה בישראל 13 מפעלי ייצור ומעסיקה בהם כ-6,000 עובדים. שניה אחרי טבע היא חברת פריגו ישראל (לשעבר אגיס), הנמנית גם היא עם החברות הגנריות המובילות בארה”ב, שמעסיקה בישראל כ-1,700 עובדים.
בנוסף לטבע ופריגו פועלות חברות גנריות ישראליות רבות, בהן תרו, דקסון, אוניפארם, פישר, כ.צ.ט, אינטרפרם, רקח, רפא, ועוד. בשנת 2008 הגיע היקף יצוא התרופות מישראל ליותר מ-4.7 מיליארד דולר, כ- 11% מכלל היצוא התעשייתי של ישראל.
במאבק על זכויות הקניין הרוחני של התרופות ניצבת טבע מול חברות התרופות האתיות הגדולות בעולם והיא מנהלת מאבקים משפטיים בישראל, ארה”ב ומדינות נוספות על פיתוח תרופות מקבילות לתרופות האתיות, שתוקף הפטנט שלהן פג. סוגיית הצטרפות ישראל ל-OECD והלחצים שהפעיל הממשל האמריקאי על ממשלת ישראל בעניין זה גרם לאחרונה להחלטת ראש הממשלה להחמיר את המגבלות על החברות הישראליות.
נתוני אתוסיה מראים כי בתקופה האחרונה ניכרת התאוששות וצמיחה מחודשת של ענף הפרמצבטיקה בישראל לאחר המשבר הכלכלי, ומעמדן של חברות הפארמה והביוטק הישראליות הופך מרכזי בשוק העולמי. זאת, על רקע גידול משמעותי בהיקף הפעילות של שוק התרופות הגנריות בארה”ב ובמדינות נוספות. לדברי אילה קפלן החלטת הממשלה עלולה לפגוע בכושר התחרות של התעשיה הפרמצבטית הישראלית: “הסרת ההגנה של הממשלה מעל תעשיית ייצור התרופות המקומית עלולה להוביל למצב אבסורדי בו מדענים ישראלים מפתחים תרופות וטכנולוגיות רפואיות מהשורה הראשונה בעולם, אבל הידע נרכש על ידי חברות בינלאומיות והייצור נעשה בחו”ל, בעוד ישראל מאבדת את כושר הייצור והתעסוקה בתחום זה. מדיניות הממשלה מהווה עידוד לבריחת הידע מישראל.”
