כששואלים ילדות קטנות מה הן רוצות להיות כשיהיו גדולות, לא הרבה מהן משיבות “מהנדסת”. למעשה, המציאות בישראל היא שרק חמישית מהעוסקים במקצועות ההנדסה הן נשים. בתחומים מסוימים כמו הנדסת מכונות רק 9% הן מהנדסות ושיעור המהנדסות העוסקות בהנדסה חקלאית הוא 1% בלבד. הנתונים לא מפתיעים, אבל למה זה בכלל משנה?
מהנדסים הם אלו שבסופו של דבר מתכננים כל דבר בחיינו, החל מהמחשב שעליו נכתבת כתבה זו, המכונית איתה נסעתם לעבודה, הלוויינים שמאפשרים את פעולת תוכנת הניווט שהביאה אתכם לשם ועד מכשירים רפואיים, טלפונים חכמים ואפליקציות בהן כולנו משתמשים. כאשר מקצוע ההנדסה נשלט על ידי גברים חסרה בו נקודת המבט של כמחצית מהאוכלוסייה.
לפי מחקר שביצעה אתוסיה, חברת השמה בהייטק וביוטק, ברובם המוחלט של התחומים בהנדסה יש רוב מובהק של גברים. המצב עגום במיוחד בתחומים הנדסה חקלאית, הנדסת מערכות תקשורת, הנדסת סביבה והנדסת מכונות בהם שיעור המהנדסות מגיע לפחות מ-10%. בתחומים אחרים המצב גם כן אינו מזהיר מבחינת נוכחות הנשים. בהנדסה ביו-רפואית ישנן רק 15% מהנדסות, בהנדסה אווירונאוטית – 16% ובהנדסת חשמל 18% בלבד הן נשים.
גם בענפים שנמצאים כבר שנים בצמרת המקצועות המבוקשים בתחום ההייטק בישראל יש מיעוט של נשים: מהנדסות מחשבים ותוכנה מהוות רק 22% מכלל המהנדסים, ובמקצועות הביוטכנולוגיה והתעשייה והניהול – 28% בלבד.
יכול להיות שמדינת הסטארט-אפ מפספסת פוטנציאל אדיר. המשמעות של תעשייה שנשלטת על ידי גברים היא שהרוב המוחלט של ההמצאות והפיתוחים הם גבריים. העולם שלנו עשוי להיות טוב יותר אם המציאות הזאת תשתנה.
הלן (33), מהנדסת בתחום התעופה מאמינה שנשים מביאות ערך מוסף למקצוע שנתפס בינתיים כגברי. “אנחנו רואות את העולם מנקודת מבט אחרת. אנחנו מסוגלות לעשות מספר דברים בו זמנית והרבה מפעילות הנדסת מערכות דורשת אינטגרציה בין הרבה דברים. נשים הרבה פעמים אינן שואבות את המשמעות לחייהן מהעבודה ולכן אנחנו מביאות איזושהי נינוחות לשולחן. למהנדסים יש נטייה לאהוב את ‘הבייבי’ שלהם כמו שלאומן יש נטייה לאהוב את היצירה שלו ולפעמים קשה להם לקבל ביקורת או לראות את הדברים בזווית נוספת. יכולת הקשבה היא תכונה נדרשת כשאתה מהנדס בארגון גדול או מהנדס מערכת”, היא אומרת.
אייל סולומון, מנכ”ל אתוסיה אומר כי על אף הנתונים הברורים, מהם ניתן להסיק בקלות שעולם ההנדסה הישראלי משווע לנשים מהנדסות, ישנם כמה נתונים אשר יכולים להעיד על כך שאנחנו נמצאים בעיצומו של שינוי. אם תימשך המגמה של השנים האחרונות, נראה בעתיד יותר ויותר נשים במקצעות הנדסיים.
כך, על פי מחקר שהוגש לכנסת ב-2010 על ידי אורלי אלמגור-לוטן ורועי גולדשמידט, ניתן לראות מגמה מעודדת מכיוון האקדמיה. המחקר מראה כי שיעור הנשים הלומדות לתואר ראשון במקצועות ההנדסה והאדריכלות כמעט הכפיל את עצמו לאורך עשרים שנים: אם ב-1990 שיעור הנשים במקצועות אלו עמד על 15.7%, הרי שבשנת 2008 הוא עמד כבר על 28.3%.
סימן מעודד נוסף מגיע דווקא מכיוון הסופרבול בארה”ב. השבוע עלתה חברת גולדי בלוקס, שפיתחה משחקי הנדסה ובנייה לילדות, לכותרות לאחר שהפרסומת השנויה במחלוקת שלה שודרה במהלך הפסקת הפרסומות בסופרבול. היתה זו הפרסומת היחידה של עסק קטן ששודרה לאחר שזכתה, מבין 15 אלף עסקים אחרים, בפרסומת בעלות 4 מיליון דולר בתחרות של חברת Intuit. הנקודה המעודדת ביותר היא שהזכייה הוכרעה באמצעות בחירת הקהל. המסר בפרסומת הוא שילדות מאסו במשחקים הורודים והרדודים שאינם מעודדים מחשבה אשר שולטים במדפי הבנות בחנויות הצעצועים. בפרסומת הילדות משתמשות במכשירים שבנו כדי להיפטר מהצעצועים המסורתיים שלהן, בתי הבובות, תנור האפייה והברביות. בסופו של דבר הן מטיסות את הצעצועים האלו על טיל אותו הן מפעילות באמצעות הערכות של גולדי בלוקס.
מייסדת גולדי בלוקס, דבי סטרלינג היא מהנדסת בת 30 אשר החליטה לחולל מהפיכה במדפי הצעצועים לבנות. בהרצאתה ב-TED היא מספרת שבעת לימודיה בסטנפורד נתקלה בקושי במשימות שהצריכו ראייה מרחבית, וכי נשים רבות נמצאות בעמדת נחיתות בתחום זה. אחת הסיבות לכך היא שבנים משחקים בתור ילדים במשחקי בנייה כמו לגו ובנות משחקות בבובות. “מלמדים אותנו מגיל מאוד צעיר שבנות צריכות לרצות להיות נסיכות”, אומרת סטרלינג בהרצאה. היא טוענת שהנדסה נחשב מקצוע גברי ושלא מעודדים נשים לעסוק בו. “רק בגלל שזה המצב היום, לא אומר שכך זה חייב להיות תמיד”, היא אומרת.
לאחר שסיימה סטרלינג את לימודי ההנדסה שלה היא פיתחה את הצעצועים וסדרת הספרים שמלווה אותם במטרה ללמד ילדות את שהנדסה זה כיף ולהקנות להן כישורים בסיסייים בתחום. היא גייסה בתוך ארבעה ימים 150 אלף דולר בקיקסטארטר ובסופו של דבר גייסה 285 אלף דולר. בעמוד בקיקסטארטר כתבה סטרלינג כי “בנות מאבדות עניין במדעים כבר בגיל 8”. היא כתבה שם שיצרה את גולדי בלוקס כדי לעורר השראה בבנות לפתח עניין וכישורים בתחום ההנדסה, כפי שלגו מעורר השראה בבנים. מאז ההשקה ב-2012 הביקוש למשחקים גבר וחנויות כמו טויס אר אס וטארגט החלו למכור גולדי בלוקס. העולם ככל הנראה היה רעב לצעצוע שמפתח כישורי בנייה והנדסה ומיועד לילדות מכיוון שכאמור, גולדי בלוקס זכתה בתחרות והפרסומת שלה שודרה בסופרבול.
אחת הסיבות לכך שפחות נשים מגברים עוסקות בהנדסה היא מקצועות ההנדסה עדיין נתפסים כגבריים. מלבד הנדסה כימית, התחום היחיד שעל פי המחקר של אתוסיה שיעור הנשים בו גבוה משיעור הגברים, ברוב מקצועות ההנדסה יש מיעוט של נשים.
כשהלן הלכה ללמוד הנדסת מכונות בטכניון למדו איתה עוד 9 בנות מתוך כיתה של מאה סטודנטים, אבל היא לא הרגישה יוצאת דופן. היא למדה פיסיקה בתיכון, וכמעט תמיד הייתה במיעוט של בנות. “תמיד הייתי קצת בן, לא התחברתי לבנות ונהניתי לראות איך הדברים עובדים”, היא אומרת. גם רותי, (34) מהנדסת חשמל ואלקטרוניקה מעידה על עצמה שבמשך כל חייה הייתה בסביבה של גברים כאשר הנשים היו המיעוט. בתיכון בחלק מהמקצועות כמו מתמטיקה היא למדה במסלולים מואצים שם היה רוב מובהק של בנים, כך גם בצבא, וכאשר הגיע לאוניברסיטה היא למדה עם עוד 25 נשים מתוך 140 גברים.
לא ברור אם צעצוע באמת יכול לשנות את הרצון של בנות לעסוק בהנדסה או מדעים אבל הוא בהחלט יכול לקחת חלק בשינוי התפיסה. ישנם הבדלים מגדריים שאי אפשר להתכחש להם, אומרת רותי. ומספרת שכשהייתה בהריון שני, הבת שלה לקחה בובה והסתובבה איתה חודשיים מתחת לחולצה עד שילדה. “קניתי לה אינסוף מכוניות ועדיין מה שהיא בחרה לשחק בו זה בובות. לי כילדה היו גם משאיות ומכוניות על שלט וזה עניין אותי. אסור להתכחש להבדלים המגדריים אבל אני מקווה שהילדות שלי יבחרו לעסוק במה שיעשה להן טוב. אם ירצו להיות מהנסות חלל או ציירות וזה לא קשור לזה שהן בנות”, היא אומרת.
נראה שכדי שהמצב לא יישאר כפי שהוא, המסר לילדות שגדלות היום, שנובע גם מהמשחק של סטרלינג, צריך להיות שהן יכולות לעשות מה שהן רוצות. גם ללבוש שמלות ורודות, גם לבחור ללמוד ספרות, וגם, אם הן רוצות, להיות מהנדסות. המסר הזה, הוא המסר שקיבלה הלן כילדה. “היו לי אבא ואמא שאמרו לי שאני יכולה לעשות מה שאני רוצה וזה לא משנה באיזה מגדר אני”, היא אומרת.
