תחום ההנדסה כולו – כולל ענף ההייטק היוקרתי – ניצב בימים אלו בפני אחד האתגרים הגדולים שידע אי פעם. כמעט בכל מקצועות ההנדסה הקיימים היום חסרים מוחות צעירים ורעננים, ידיים עובדות ואנשי מקצוע מיומנים. אחד התחומים בהם המחסור הזה מתבטא יותר מכל, הוא ההנדסה האזרחית. “חסרים היום מהנדסים והנדסאים רבים בשוק, בעיקר בתחום הביצוע”, מספר עופר גלעד, מנכ”ל חברת שטאנג בנייה והנדסה בע”מ.
וזו רק ההתחלה. חטיבת המחקר של אתוסיה, חברת השמה בהייטק, צוללת פנימה אל אחד הנושאים הבוערים כיום במשק הישראלי ובעולם כולו.
תחום ההנדסה האזרחית הוא זה אשר אמון על הקמת כל פרויקט הנדסי באשר הוא, בין אם מדובר בבניין מגורים סטנדרטי, כריית מנהרה או הקמת עיר חדשה. למעשה, כל התשתיות האזרחיות בהן אנחנו משתמשים, הן תוצר של אחד ממקצועות ההנדסה האזרחית.
אך למרות הגיוון הרב שמציע התחום הזה, הנושאים הרבים בהם הוא נוגע והתועלת הרבה שהוא מספק לכל אחד ואחד מאיתנו, הוא נותר בשנים האחרונות הרחק מאחור. בזמן שמקצועות הנדסיים אחרים פרחו וזכו לתדמית יוקרתית וזוהרת במיוחד, הוא נותר להתבוסס בתדמיתו האפורה, המשעממת, המחוספסת – שהוצמדה לו ברוב המקרים שלא בצדק. כך או כך, התדמית הזו היא שהביאה, בין היתר, למצב בו נמצאת ההנדסה האזרחית כיום.
אמנם ציינו בפתיחת הכתבה כי המחסור במהנדסים מורגש כמעט בכל תחום כיום, אך נדמה שעולם ההנדסה האזרחית ניצב, יותר מכל תחום אחר, בפתחו של משבר עמוק. כיום, רק ארבעה אחוזים מכלל הסטודנטים להנדסה בישראל, פונים להנדסה אזרחית; מידי שנה, דרושים כ-500 מהנדסים חדשים, אך אל השוק יוצאים רק כ-250 בוגרים; השכר הממוצע למהנדס אזרחי נמוך בהרבה מזה של עמיתו, מהנדס התוכנה.
כל אלו יוצרים מעגל אותו קשה מאוד לשבור: מידי שנה חסרות עוד ועוד ידיים עובדות, אך בה בעת, תדמיתו של המקצוע רק הולכת ונשחקת. “הבעיה שלנו אינה ייחודית. בעולם חסרים מהנדסים אזרחיים רבים וחלק מהחברות הגדולות מציעות תנאים מאוד מפתים למהנדסים שמוכנים לעבוד בשטח”, אומר גלעד, מנכ”ל חברת שטאנג אשר פועלת בשוק הישראלי כבר למעלה מ-70 שנה. “אבל, התחושה כיום היא שמהנדסים מעדיפים את העבודה המשרדית על עבודת השטח, ואלו שמתחילים בשטח מחפשים להתקדם לתפקידי ניהול במהירות. נוצר מצב בו חסרים מהנדסי ביצוע בכירים ומנוסים באמת”.
ראשי התחום מזהירים כבר שנים כי האסון הולך ומתקרב. בטכניון, שם מגמת ההנדסה האזרחית פועלת כבר מאז שנת 1924, הצהירו עוד בתחילת שנות האלפיים על מחסור חמור שצפוי בקרוב – והנה הוא ממשמש ובא. אחרים טוענים כי עד שנת 2025, יחסרו בישראל 25 אלף מהנדסים אזרחיים. וזו כבר קטסטרופה.
כפי שציינו, ישנם הבדלים עצומים בין השכר הממוצע לו זוכה המהנדס האזרחי, לבין זה של מהנדסי התוכנה, למשל. בעוד מהנדס אזרחי מתחיל יזכה לשכר של 8,000 עד 12,000 ₪, שכרו של מהנדס תוכנה מתחיל יכול להגיע ל-17,000 ₪ (על פי ניתוח שוק שביצעה ממש לאחרונה חטיבת המחקר של אתוסיה). לטענת גלעד, כאן הכל מתחיל: “מהנדסים אזרחיים מנוסים לא מתוגמלים בהתאם והשוק מפסיד את כוח האדם המנוסה. המצב הזה גורם לכך שחברות ההנדסה מתקשות לאתר מהנדסים ראויים, ועוד יותר מזה – מהנדסים בעלי ניסיון של כמה שנים במקצוע בו התמחו. מאוד קשה היום למצוא מנהל פרויקט בכיר בעל 10-15 שנות ניסיון, כזה שצמח בשטח והתחיל את דרכו בעולם הזה כמהנדס ביצוע זוטר”.
מצד שני, לבעיית השכר ישנו, אולי, גם צד חיובי: “הפערים הגבוהים בין הביקוש להיצע, והמחסור הגדול במהנדסים אזרחיים, הביא בתקופה האחרונה לעלייה ברמת השכר הממוצעת”, מסבירה נעמה צור, מנהלת תחום הגיוסים להנדסה בחברת אתוסיה. לדבריה, המאבק העיקש על כל מהנדס אף תורם לשיפור מסוים במעמדו המקצועי ובתנאי העסקתו: “יותר ויותר חברות בתחום הבנייה מנסות להיאבק בניידות המוגברת של עובדים מחברה לחברה על ידי שימור עובדים, באמצעות פיתוח אישי וארגוני כגון הדרכות מקצועיות, דגש על פעילויות רווחה ועוד”.
לצד בעיית השכר, ישנה בעיה נוספת – כוח אדם חשוב שלא נוצל כמו שצריך בשנים האחרונות: ההנדסאים. זוהי קבוצה איכותית של אנשי מקצוע אשר משמשים למעשה כמשלימים לעבודת המהנדס. עם מעט חשיבה לטווח הארוך, ייתכן וניתן היה להשתמש במשאב הזה כדי לאושש את השוק ולהפיח רוח חיים בתחום.
גלעד, אשר משמש בין היתר כמרצה בבית ספר להנדסאים באריאל, סבור כי הנדסאי הבניין והנדסאי המים הם התקווה של הענף כיום. “מדובר באנשים רציניים שיכולים להשתלב בצורה טובה בשלל תפקידי ביצוע, תפעול ותכנון”, הוא אומר.
המצב בו נמצאת ההנדסה האזרחית כיום משפיע, כך נשמעות הטענות, לא רק על התחום עצמו אלא על שוק הנדל”ן הישראלי כולו. במילים אחרות, הטענות הן כי המחסור העצום במהנדסים אזרחיים הוא אחד הגורמים, כביכול, לעליית מחירי הנדל”ן בישראל. לכאורה, יש בכך היגיון: המחסור במהנדסים משפיע על מצב הענף כולו, גורם לעליית מחירי העבודה עצמה ובכך גם לעליית המחירים מבחינת האזרח הפשוט. בפועל, זה לא לגמרי נכון.
העלויות אשר קשורות לעבודתו של המהנדס האזרחי – מה שמוגדר כתשומות אזרחיות – מוערכות בכעשרה אחוזים בלבד מעלויות הבנייה הכוללות של פרויקט ממוצע. לכן, אין לכך השפעות מרחיקות לכת על העלות הכוללת, וככל הנראה כך נכון גם לגבי שוק הנדל”ן כולו. אבל, אין זה אומר שהמחסור החמור אינו מורגש כלל. להיפך.
כבר היום ניתן להצביע על בעייתיות מסוימת בלוחות הזמנים של פרויקטים נדל”ניים בישראל, כמו גם על ירידה באיכות הבנייה. ויש לכך הסבר הגיוני מאוד: כמעט כל גוף בתחום ההנדסה האזרחית מתמודד היום עם עומס פרויקטים ועבודות. במצב כזה, כל השוק פועל בצורה שאינה אופטימלית. על פי כל הסימנים, יש סיכוי קטן מאוד שמשהו ישתנה בעתיד הקרוב.
