כתבה בנושא סיכום רבעון ראשון בשנת 2016: האם קטר ההייטק מתחיל לקרטע? זמן סגירת משרה התארך משישה שבועות לשמונה

המשכורות הגבוהות והתנאים החלומיים בהייטק, שמופיעים מפעם לפעם במדורי הכלכלה בעיתונים, הם מושא קנאתם של רבים. אבל האם ייתכן שחגיגות השכר והביקושים בהייטק לקראת סיום?

נתוני הרבעון הראשון של חברת אתוסיה – חברת השמה בתחומי הייטק, ביוטק ובכירים – מצביעים על שינוי מגמה בגיוסים ובביקוש לעובדים בהייטק, הבאים לידי ביטוי בעיקר בירידה במספר המשרות שנפתחות ובמשך הזמן הנדרש לגיוס. כך למשל, זמן הסגירה של משרה התארך משישה שבועות לשמונה שבועות וחלה ירידה של לא פחות מ-6% במספר המשרות החדשות שנפתחות.

האם מדובר בדשדוש שיבשר על משבר בענף או בתיקון טכני זמני? ימים יגידו.

על מה מתבססות ההערכות?

בחודשים ינואר ופברואר המשיכה מגמת השגשוג של 2015, וביתר שאת – ולראיה מספר האקזיטים הגבוה שעשו חברות ישראליות מתחילת השנה. ברבעון הראשון של 2016 יותר מ-30 חברות גייסו יותר מ-10 מיליון דולר: בראש טבלת הגיוסים עומדות Skybox Security ו- ForeScout, אשר גייסו 96 ו-75 מיליון דולר (בהתאמה). גיוסים אלו מצטרפים לאקזיטים המרשימים ברבעון הנוכחי דוגמת מכירתה של Altair לענקית היפנית סוני והרכישה לפני שבועות אחדים של Replay על ידי אינטל בסכום המוערך ב-170 מיליון דולר.

לא! גרף השכר אינו יכול להגיב במהירות כה גדולה לשינוי מגמה. השפעה על השכר נוכל לראות רק בסוף הרבעון השני או אפילו בשלישי וגם אז היא צפויה להיות באחוזים בודדים בלבד.

“יהיו פערים בזמני התגובה בין המגמה לביקושי עובדים ובין מגמות השכר”, מסביר סולומון. “פער זה עובד גם בכיוון ההפוך: אם מחר תחליט ענקית השבבים אינטל לגייס אלף עובדים בישראל, הרי הביקושים לעובדי הייטק צפויים לעלות. אבל את עליות השכר לא נראה תוך חודש או חודשיים, אלא רק רבעון או שניים אחר כך. גם עליות השכר לעולם יהיו מתונות ולא דו ספרתיות”.

כשמתייחסים לטבלאות השכר, חשוב להפריד בין עובדים מתוך הארגון לבין מועמדים שמחפשים עבודה. לדברי סולומון, “בעולם של עלייה מתמדת בשכר, ייתכן פער בין שכרם של עובדים שכבר נמצאים בתוך ארגון לבין שכרם של עובדים חדשים. הרי מי שעובד בחברה ושכרו עודכן בינואר 2015, ובחלוף שנה השכר בתחום עיסוקו עלה ב-6%, לא ייהנה מהפירות האלה. אבל תפקידו של כל עובד לעקוב אחרי המגמות ולדעת מתי הגיע הזמן לדפוק על הדלת ולבקש העלאה בשכר”.

סולומון לא פוסל על הסף את ההנחה שמדובר בתיקון טכני לעליות החדות שהיו בשנתיים האחרונות, הנובע בחלקו מתוך התנהלות בוגרת של השוק. אחת האפשרויות, אם כן, היא שמדובר בצעדים זהירים של השוק, שמוכיח את עצמו כאחראי יותר ונעדר מאפיינים בועתיים. החברות מסתכלות סביב, רואות את גל הירידות שהכה בשווקים העולמיים, ירידת מחירי הנפט, חולשת הכלכלה הסינית וניצני העלאת הריבית – ומסיקות שזרם ההשקעות עלול להיעצר.

 “ייתכן שמדובר בסוג של התאמה למצב הריאלי של השווקים, אבל יש סבירות שזו תגובה מאוחרת של השוק המקומי למצב הדולר, המצב הגיאופוליטי בסביבתנו והמשבר באסיה. את המגמה השלילית מובילים מדדי שנחאי וההאנג סנג, שמשפיעים על המצב התודעתי של ציבור המשקיעים, ואולי אלו מתחילים לנקוט משנה זהירות במדיניות ההשקעות שלהם”.