אי שם בשנות ה-80 של המאה הקודמת, החלו לצוץ המחשבים האישיים, אלו שהיום נמצאים בכל בית ובית בישראל. באופן טבעי, ההתחלה הייתה בסיסית מאוד יחסית למה שידוע ומוּכָּר כיום, ואפשר לומר שבמובנים רבים, המחשבים של אז כלל לא דמו ופעלו כפי שנראים ופועלים המחשבים שאנחנו מכירים היום.
אחד המובנים בהם ההבדל הזה בא לידי ביטוי יותר מכל, הוא הדרך שבה חושב יצרן המחשב, או תוכנת המחשב על מי שנמצא בצידו השני – המשתמש. אם בעבר עולם המחשבים היה פרקטי ופונקציונלי בעיקרו, הרי שכיום כל בעל חברה מעולם המחשבים יודע שהדרך לשבות את ליבו של הלקוח, היא להציע לו חוויה ולא רק שימוש. זו נקודת המוצא של תחום ה-UX, עליו אספו אנשי חטיבת המחקר של אתוסיה, חברת השמה בהייטק וביוטק מידע עדכני וחשוב, שמסביר רבות על אופיו ויותר מזה – על עתידו המזהיר.
UX הוא קיצור של User Experience, ובעברית – חווית משתמש. הכוונה במילה ‘משתמש’ היא כמובן לכל אחד מאיתנו, משתמשי הקצה, הרוכשים ומשתמשים במחשבים, תוכנות ואפליקציות, גולשים באתרי אינטרנט ומשוטטים בין שלל רשתות חברתיות וחווים במסגרתם חוויה מסוימת, לעיתים טובה יותר ולעיתים טובה פחות.
איש ה-UX הוא זה שאחראי על שיפור החוויה הזו והפיכתה למהנה ככל האפשר. ליאור יאיר, מנכ”ל משותף בנטקראפט, חברה שאפיון חווית המשתמש הוא נשמת אפה, מסביר זאת היטב: ” UX זו החוויה הכוללת. זהו מושג אשר כולל בתוכו את הממשק ואת העיצוב גם יחד, לצד נושאים רבים אחרים. חשוב להבין: אם האפיון לא נכון, אם העיצוב לא מדויק, אם עבודת הקופירייטינג אינה מושלמת או אם יש באגים בפיתוח המוצר, חוויית המשתמש נפגעת – ולכל אלו צריך לתת את הדעת איש ה-UX”.
חווית המשתמש היא מושג שזוכה כיום לתשומת לב רבה. החברות השונות יודעות כי ככל שחווית המשתמש תהיה מוצלחת, כך גם המוצר יהיה מוצלח ויימכר בשווקים. עניין זה יושב עמוק בתודעתו של איש ה-UX: “אם המשתמש לא יבין את המוצר המדובר, הוא לא יקנה אותו. אם לאנשים לא יהיה נוח להשתמש באפליקציה, היא פשוט לא תצליח”, אומר יאיר. “התפקיד שלי בתור מאפיין UX, הוא לדאוג שהמשתמש יהיה מרוצה ולפעמים גם נלהב – מה שיתרום להצלחה העסקית של המוצר”.
כך, אנשי UX עוסקים במראה האתר ובצבע כפתורי ה’קריאה לפעולה’; הם מייעצים לגבי מיקום רכיביה השונים של האפליקציה על גבי המסך; הם מחליטים לגבי גודל ומראה הקטגוריות בפורום מתהווה, כולל כל קטגוריה בפני עצמה; הם דנים בעומס התכנים איתו יצטרך להתמודד המשתמש ובדרך בה ייראו. כל אלו מהווים חלק קטן בלבד מרשימה כמעט אינסופית של פרטים בהם עוסקים המומחים בתחום.
אם נסכם זאת בצורה הטובה ביותר, הרי שאיש ה-UX אחראי על כל מה שהמשתמש רואה ונחשף אליו, מהאפיון, דרך העיצוב ופיתוח צד קדמי ועד לתוכן. הוא אמנם לא תמיד מבצע אותם בפועל, אך הוא זה שקובע כיצד ייראו ו’יתנהגו’.
לצד ה-UX חשוב לציין – בעיקר כדי למנוע בלבול – גם את תחום ה-UI, ה-User Interface או ממשק המשתמש. “מושג זה מתייחס לצד הפונקציונלי של המוצר, לאפיון שלו ולתכולתו, מה שבעבר היווה את הקשר העיקרי בין היצרן ללקוח” אומרת נעה אלימלך, מנהלת צוות גיוס בתחום ה-UX באתוסיה. כיום, זהו תת-תחום בעולם חוויית המשתמש, שלב אחד במסגרת פרויקט UX שלם.
במאמר שפורסם במרץ 2013 על ידי הווארד בולדווין, עיתונאי טכנולוגי וותיק מארה”ב, נטען כי בארה”ב זוכה תחום ה-UX לפריחה עצומה. הפריחה מתבטאת שם בעלייה של מעל שישה אחוזים בשכר אנשי ה-UX ב-2012 – עלייה שעל פי ההערכות, נמשכה בשיעור דומה (מעל 4%) גם ב-2013.
העוסקים בתחום בשוק האמריקאי זוכים למשכורת התחלתית של כ-70-110 אלף דולרים בשנה, והוותיקים יותר מגיעים כבר ל-150 אלף דולרים בסיכום השנתי. כל זה, כאשר התחום כולו תפס תאוצה בארה”ב רק לפני שנים אחדות.
בישראל, הקצב אינו כה מהיר כמו מעבר לים. “השוק בישראל עדיין בחיתוליו, בעיקר משום שאין כאן מסלול אקדמי מסודר”, אומר ליאור יאיר ומדגיש את הבתוליות של שוק ה-UX בישראל. “בחו”ל יש כללים ברורים: איך הבריף צריך להיראות, איך מסמך אפיון צריך להיו מוגש וכך הלאה. בארץ המצב שונה, השוק עובד בבלאגן ללא כל קווים מנחים ומתודולוגיה, אך בזה גם יתרון, חוסר הכללים יוצר מצב בו הרבה אנשים יכולים להיכנס לתחום בקלות יחסית.
כיום ישנם בארץ כ-3,000 אנשי UX שעוסקים בעניין זה בלבד, ובסך הכל כ-10,000 איש שיש להם נגיעה כלשהי אליו. יש בארץ אנשי מקצוע טובים: כבר היום ישנן חברות בחו”ל שמחפשות אנשי UX ישראליים לרילוקיישנים, משום שלעובדים כאן יש מאפיינים חשובים: הם נוטים לחקור, לשאול שאלות ולהתעמק בדברים”.
על אף חוסר הסדר אשר שולט בתחום, מורגש בהחלט ביקוש גובר לאנשי UX בישראל בתקופה האחרונה. כפי שפורסם לפני מספר חודשים על ידי חברת אתוסיה, אפקט עסקת Waze המפורסמת הביא לכך שמומחי UX ו-UI הפכו לבעלי התפקידים מהמבוקשים בישראל. “הביקוש בארץ למאפיינים עלה משמעותית בשנים האחרונות. לא במקרה זו המשרה שנמצאת במקום השני מבחינת חיפושי עובדים בלינקדאין”, אומר יאיר.
האם הביקוש הזה מתבטא גם בשכר? לא בטוח – ובוודאי שלא כפי שהעניין בא לידי ביטוי בארה”ב. מנתוני חברת ההשמה אתוסיה עולה ששכרו של מאפיין מתחיל בישראל נע בין 5,500 ל-6,000 ₪ בחודש ואילו תקרת השכר כיום למאפיין מנוסה היא כ-25 אלף ₪. למרות השכר ההתחלתי הנמוך, חשוב לזכור כי הגורם העיקרי לעלייה בשכר המאפיינים בישראל הוא הניסיון. אמנם תקציבאית בתחילת דרכה תרוויח יותר מאשר מאפיין מתחיל, אך היא לרוב תישאר באותה רמת שכר במשך מספר שנים, בעוד מאפיין טוב יכול להכפיל את שכרו כבר לאחר שנה.
קשה לאפיין בצורה מדויקת את איש ה-UX נכון להיום, בשל בתוליותו של התחום בארץ. ישנם מאפיינים שעובדים פרילאנסרים, אחרים שנמצאים בחברות גדולות וכאלו שמתפקדים בכמה כובעים, כאשר אחד מהם הוא איש UX. מנתוני אתוסיה עולה כי ישנן לא מעט חברות קטנות וגדולות בארץ שמחפשות כיום אנשי UX, בין אם כפרילאנסרים ובין אם כעובדי חברה ‘אין האוס’. סטרטאפים טכנולוגיים וחברות הייטק, ביניהן: WIX ו-WAZE מעסיקים מומחי UX כיוון שהם מבינים את הצורך בפיתוח מוצרים טכנולוגיים איכותיים כדי לייצר הצלחה עסקית. אפילו ארגונים מסורתיים כמו קופות החולים או בנק הפועלים, שלא נתפסים כחברות מוצר בהגדרתם, מעסיקים כיום אנשי מקצוע מהתחום, לרוב כשכירים. ישנם לא מעט אנשי UX אשר הגיעו מעולם העיצוב, עניין טבעי למדי, משום שמדובר בתחומים משיקים. “כך או כך, כדי לבלוט בתחום, צריך כל הזמן להמשיך ולעסוק בו. מאפיין טוב הוא כזה שמפתח כל הזמן ולא מפסיק לעשות זאת”, מגדיר יאיר את מה שאמורה להיות נקודת המבט של כל איש UX מצליח. ומהו מסלול ההתפתחות הרצוי של מאפיין חוויית משתמש בארץ? כאן, השוק נחלק לכמה אפשרויות וערוצים: עבודה כשכיר בחברות מוצר, עבודה כשכיר בחברות שירותים וכמובן עבודה כפרילאנס. מבחינת ליאור יאיר, הבחירה ברורה: “אלו שבוחרים להיות פרילנסרים לאחר הלימודים, עושים טעות. הם מבצעים כמעט את אות סוג עבודה במשך כמה שנים, ולמעשה לא לומדים הרבה. גם אם עבדו חמש שנים בתחום, הם בעלי יכולות שניתן לרכוש גם תוך חודשיים של עבודה, במקומות הנכונים. לדעתי, עבודה בחברת שירותים היא הטובה ביותר למי שסיים את לימודיו, משום שהיא מספקת את העבודה המגוונת ביותר – אפשר לבצע הרבה מאוד פרויקטים ולצבור הרבה מאוד ניסיון, מה שמאוד תורם למפתח המתחיל, גם אם המשכורת נמוכה יותר”. אחרי הניתוח המעמיק שערכנו לגבי מהותו ומשמעותו של התפקיד, יש לזכור דבר אחד: איש ה-UX הוא הרבה יותר מאשר מעידה עליו הגדרת התפקיד. “רק אדם אשר עובד במקצוע, מבין עד כמה מורכב התפקיד, עד כמה האחריות בו גדולה ולכמה גורמים עליו לתת את הדעת במהלך עבודתו”, אומרת נעה אלימלך. “אם נדמה לעיתים כי עבודת ה-UX מסתכמת בקביעה לגבי מראֵה המוצר ותו לא, הרי שבפועל הוא דורש מספר תכונות ויכולות שלא כל אחד מחזיק בהן. אותה אחריות אשר מוטלת על העוסקים בתחום מתבטאת בצורה הפשוטה ביותר: מה שלא יוגדר, לא יהיה, מה שלא יקבע מראש, לא יפותח. על המאפיינים מוטלת החובה להעמיק בחשיבות של המוצר, במהות ובמטרה שלו עוד בתחילת העבודה, משום שאם יפספס משהו – המוצר פשוט לא יספק את התוצאה המתבקשת וייכשל. מדובר באחריות כבדה מאוד המוטלת על כתפיי המאפיין. מלבד זאת, איש ה-UX חייב להיות כזה אשר יודע לעבוד בצוות, עם כל בעלי התפקידים מסביבו. “אם, לדוגמא, מאפיין מספר כי עשה עבודה מסוימת וטוען כי המעצב חירב לו את היצירה – מבחינתי, זה סימן שאותו מאפיין לא יודע לעבוד בצוות”, אומר יאיר. “הם חייבים לעבוד יחד, בשילוב, והמאפיין חייב להיות כזה שיודע לעבוד עם אנשים. רק כך ניתן להפיק מוצר איכותי”. באותה נשימה נציין כי מאפיין טוב הוא כזה שמכיר ומבין בחשיבותם של אותם תחומים משיקים לתפקיד שלו – משום שרק כך הוא יידע מה באמת דרוש למוצר כדי לשפר את חווית המשתמש. כך, איש מקצוע מוצלח הוא כזה אשר יש לו הבנה גם בתוכן, בנראות ובעיצוב של האתר ואפילו בפיתוח ובבניית אתרים. מצד שני, צריך גם לדעת היכן לעצור. אמנם עולם האפיון נוגע בשלל תחומים נוספים, אך אין זה אומר שהמאפיין צריך לעשות הכל בעצמו. “מאפיין מקצועי יקח אחריות על כל נושא חווית המשתמש אך אין זה אומר שהוא ידרש גם לעצב ולפתח את המוצר בעצמו, הוא חייב לדעת לעבוד בצוות”, מסביר יאיר. אם כך, תחום אפיון חווית המשתמש הולך וצומח בישראל. הוא עוד לא עושה זאת באותו קצב שבו הוא מתפתח בעולם הגדול, אך הרושם הכללי הוא שנעשים צעדים בכיוון הנכון. כבר היום ישנה תחרות בין החברות על אנשי מקצוע איכותיים, שככל הנראה רק תגבר בעתיד ומצד שני, הרבה ידיים עובדות מחכות להזדמנות הראשונה במציאות העכשווית, ישנם בשוק העבודה הישראלי לא מעט אנשי UX. זהו מקצוע חדש ואין לדעת מה יעלה בגורלו בעוד עשר שנים. ניתן להעריך כי הוא יעבור שינויים בעתיד, אך הוא כאן כדי להישאר. למאמרים נוספים על תעשיית ההייטק – לחצו כאן
Manager
Senior
Experienced
Junior
Intern
מנהל מנוסה 5-8 ש”נ
מנוסה 5-8 ש”נ
בכיר 9+ ש”נ
מתחיל 2-4 ש”נ
מתמחה 0-1 ש”נ
22-25
18-22
15-18
10-15
6-8
