מחלקת המחקר של אתוסיה, חברת השמה בהייטק, סוקרת את הקווים לדמותה של תעשיית המובייל הישראלית, שהצטרפה לפני מספר שנים לעולם ההייטק הישראלי ומאז הפכה לחוד החנית של ענף ההייטק עולמי.
מה שמכשיר חכם אחד יכול לעשות:
רבים מייחסים לסמארטפון מהפיכה של ממש מבחינת משתמש הקצה, בעל המכשיר. אותו משתמש שינה לחלוטין את צורת החשיבה הטכנולוגית שלו, את הדרך שבה הוא משתמש ונעזר במכשיר הסלולרי שלו ואת ההתנהגות הצרכנית שלו. אך מבט עמוק יותר על המהפכה הזו מצביע על שינוי הרבה יותר מקיף: שינוי בכלכלה העולמית, בענפים שלמים, בתעשיות שמפרנסות אלפי ומאות אלפי עובדים.
הסמארטפונים הראשונים מהמשפחה הנוכחית הגיחו אל העולם סביב 2007 (היו מכשירים שאפשר להגדיר כחכמים גם שנים קודם לכן, אך הם לא זכו להיכלל במהפכה הנוכחית). זו הייתה תקופה בה, מבחינה עולמית, הכלכלה הייתה במצב מצוין – עוד לפני הקריסה המתמשכת שהביא עמה המשבר של 2008. אך כשהגיע המשבר, הסמארטפונים היו כבר חזק בתמונה, ולמעשה היוו מבחינות רבות גלגל הצלה טכנולוגי.
כניסת הסמארטפונים והטאבלטים לשוק והפיכתם למוצר מבוקש כל כך, עוררה מחדש את כל שוק ההייטק, שנדמה היה כאלו הוא צונח לקראת משבר קשה נוסף. חשוב להבין: בהיותם מעין יחידות מחשב סלולריות, הסמארטפונים והטאבלטים רלוונטיים לכל תחום בענף ההייטק, מתעשיית השבבים, דרך מפתחי התוכנה ועד אנשי החומרה. כל אחד מהתחומים הללו זכה לפריחה מחודשת ולהתפתחות מואצת בעקבות כך.
כיום, ברור כי תעשיית המובייל היא שמובילה את הענף כולו קדימה. מספיק להסתכל על נתוניה של חברת קוואלקום העולמית כדי להבין זאת: החברה, המתמחה בייצור שבבים לסמארטפונים, הפכה לחברה הגדולה בעולם בתחום זה על פי שווי השוק ועקפה בכך גם את המובילה הנצחית, אינטל. ללא מהפיכת הסמארטפונים, ספק אם זה היה קורה.
ומה הלאה?
לא מעט קולות מדברים על מיצוי ועל כך שתחום זה הגיע לשיאו ומכאן – יש לו רק לאן לרדת. ועדיין, גם היום ניתן להצביע על כמה פיתוחים שיש בהם כדי להמשיך ולספק דלק איכותי לטובת צמיחתה של תעשיית המובייל:
• טכנולוגית דור 4: נכנסה כבר לשימוש במקומות רבים ברחבי העולם ובקרוב תגיע גם לארץ. מאפשרת, בין היתר, גלישה בסמארטפונים במהירות גבוהה פי כמה מהמקובל כיום.
• טכנולוגית M2M: תאפשר התקשרות ישירה בין הסמארטפון למכונות ורובוטים. לדוגמא – מכונות שתייה, כספומטים, מערכות אזעקה, מכוניות ועוד.
• ארנק סלולרי: פיתוח שכבר הפך למעשי במקומות שונים ובגרסאות שונות, ומטרתו לייתר את הצורך בארנק. הוא יכול לשמש כמפתח, כאמצעי תשלום או כאמצעי זיהוי אישי עבור הבעלים.
• VoIP: טכנולוגיה אשר מאפשרת ביצוע שיחות וידיאו ושיחות קוליות על בסיס רשת האינטרנט, ללא צורך ברשת סלולרית. ווייבר (Viber) היא אחת מהתוכנות המפורסמות מסוג זה.
ומי יספק לנו את הפיתוחים הללו (ועוד הרבה אחרים)?
חטיבת המחקר של אתוסיה, חברת השמה בהייטק תעשה לכם סדר לגבי החברות המעניינות והמבטיחות בתעשיית המובייל נכון להיום:
• Vonage – חברה אשר מתמחה בשירותי VoIP ונחשבת לאחת המובילות בתחום. החברה אף מפתחת מוצרים בתחום זה ובעבר השיקה את טלפון ה-USB שלה, אשר מאפשר לשוחח מכל מקום באמצעות מחשב וחיבור רשת, לכל העולם. החברה מספקת את שירותיה נכון להיום בעיקר לארה”ב, קנדה והאי הבריטי. בשנת 2008 צורפו לשירות של החברה מידי חודש כ-25 אלף מנויים חדשים. מרכז החברה הוא בניו ג’רזי.
• Zlango – חברה ישראלית שפיתחה ‘שפת SMS’ חדשה, אשר מבוססת על אייקונים ומותאמת לשירות המסרונים הרגיל בסמארטפונים. החברה הוקמה בשנת 2008 על ידי יואב לורך והיא כבר נמצאת בשימוש בעיקר בארה”ב ומוטמעת בגרסה השישית של תוכנת המסרים המידיים הפופולארית ICQ. בשנת 2011 מוזגה החברה עם חברת ורינגו הישראלית, אשר מפתחת סרטוני וידיאו לרינגטונים. משרדי זלנגו ממוקמים בתל אביב.
• iSkoot Israel Ltd – חברה ישראלית אשר מתמחה בשירותים ופיתוחים בתחום ה-VoIP. החברה הוקמה בשנת 2005 על ידי האחים דוד ויעקב גדליה והספיקה בשנת 2006 לפתח טלפון משלה המבוסס על רשת האינטרנט, ה-iSkootMobile. בשנת 2008 הודיע גוגל כי תכלול במכשירים הסלולריים שלה את האפליקציה של אייסקוט ובשנת 2010 רכשה ענקית השבבים קוואלקום את החברה, בעשרות מיליוני דולרים. עד היום, מרכז הפיתוח של אייסקוט נמצא בבית שמש, בעוד שאר החברה פועלת מעמק הסיליקון בארה”ב.
• Fringland (OneFone) – עוד חברה ישראלית, אשר הייתה למעשה אחת החלוצות בתחום ה-VoIP. האפליקציה שלה, פרינג, מאפשרת לבצע שיחות וידאו ללא הגבלה, ומלבד זאת גם מאפשרת למשתמש לקבל מידע מגוון על פעולותיהם של המשתמשים האחרים. האפליקציה מקושרת לרשתות החברתיות המובילות, והיא אחת היחידות שיצאו מישראל ונכללות ב-Appstore של אפל. מרכז הפיתוח של החברה ממוקם במגדלי ב.ס.ר ברמת גן והמקים שלה הוא אבי שכטר, מהאנשים שהביאו לעולם את ה-ICQ.
הייטק, ביוטק וקלינטק מאת יחידת המחקר של חברת השמה בהייטק אתוסיה – לחצו כאן.
