עם סיום הרבעון הראשון של 2021, נראה שטרנד מיזוגי ה-SPAC לא הולך לחלוף בקרוב ואולי אפילו להפך. בדיוק השבוע התבשרנו שחברת אינוויז הישראלית תהיה הראשונה להיכנס למסחר בנאסד”ק דרך ספאק, והיא ממש לא הולכת להיות היחידה. שמן של חברה רבות, ביניהן ironSource ו-eToro, כבר נקשר להנפקות ספאק ואנחנו צפויים לראות אותן נכנסות למסחר בהמשך השנה.
גם בכל הקשור בגיוסי הון, הסטארטאפים הישראליים פתחו את השנה בסערה. ב-3 חודשים האחרונים נרשמו גיוסים בסכום כולל של 5 מיליארד שקל, כשלא פחות מ-10 סטארטאפים אף הפכו לחדי קרן – מספרים חסרי תקדים לרבעון הראשון של השנה.
ההאצה בכמות המיזוגים, ההנפקות וגיוסי הכספים ברבעון הראשון של 2021, הביאה לעלייה בביקושים לעובדים בשוק ההייטק והביוטק. הרבעון הראשון של 2021 מוגדר כרבעון המוצלח ביותר מבחינת מבחינת ביקושים לעובדים מאז תחילת הקורונה.
“יש אוויר חם של הנפקות ואקזיטים והוא מייצר סחף מאוד חזק של כסף שנכנס לשוק” אומר אייל סולומון, מנכ”ל אתוסיה. “כל החברות שגייסו כספים הולכות לגייס עובדים ולכן יש מגמה של פתיחת משרות בהיקף חסר תקדים, כשאנחנו מזהים עלייה של כ-70% בכמות המשרות החדשות שנפתחו. מדובר בעלייה דרמטית של משרות חדשות וגם של משרות שהופשרו מהקפאה בקורונה, כאלו שהיו בהמתנה עד יעבור זעם – ועכשיו פתחו אותן מחדש”.
>> למשרות הפתוחות והגשת קורות חיים
משרות וארגונים מגייסים | |||
מרץ 2021 | דצמבר 2020 | דצמבר 2019 | |
13,350 | 6,400 | 12,500 | משרות פתוחות |
600 | 1,200 | 450 | משרות מוקפאות |
1,700 | 2,500 | 3,750 | משרות שנסגרו |
2,200 | 1,800 | 1,250 | ארגונים מגייסים |
לראשונה מאז הקורונה: עלייה באחוז העוזבים מרצון
את אחת ההשפעות הבולטות של העלייה בביקושים לעובדים, אפשר לראות במדד המתפטרים או ה”עוזבים מרצון”. לאורך השנים, מחלקת המחקר של אתוסיה עוקבת אחר מדד העזיבה מרצון בארגונים בתחומי ההייטק והביוטק (שאינו כולל את העובדים שהוגדרו מלכתחילה כזמניים). בעשור האחרון, האחוז נע באופן עקבי סביב ה-12%-10%, כשבאופן לא מפתיע הוא צנח לממדים אפסיים מאז פרוץ נגיף הקורונה.
“עד עכשיו היינו בסטגנציה כי לאנשים לא הייתה האנרגיה לעשות שינויים, וגם הייתה תחושה כללית של אי ודאות” אומר סולומון, “הקורונה לא עצרה את הגיוסים, ארגונים המשיכו לנסות לגייס אבל כבר כמעט ולא היה להם להם מאיפה למצוא עובדים חדשים”.
אחד הדברים שהכי מייחדים את הרבעון הראשון של השנה, הוא היציאה הגדולה מהסטגנציה של תופעת העוזבים מרצון. “אנחנו פתאום רואים עלייה חדה מאוד בגרף” משתף סולומון, “הרבעון החולף כבר הביא אותנו לסדר גודל של 2.8% עוזבים מרצון. כלומר אם נכפיל את הנתון לאורך של שנה – נבין שיש איזו רתיחה בשוק ואנחנו חוזרים למספרים של טרום קורונה”.
אחוז העוזבים מרצון בארגונים | |||||||
2021 Q1 | 2020 | 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | |
2.8% | 6% | 11% | 13% | 14% | 16% | 14% |
המלחמה האבודה על הלב של העובדים
מעבר לכך שהביקוש הגבוה לעובדים גורם בוודאי לתחושה שקל יותר למצוא עבודה חדשה, בשנה החולפת התווספה סיבה חדשה שאולי תעודד מעברים תכופים יותר בין חברות, כשארגוני קורפורייט וחברות גדולות רבות פרסמו בקורונה את מדיניותן לגבי חזרה לעבודה מהמשרדים והגדירו שימשיכו לעבוד מהבית עד ינואר 2022. נשאלת השאלה – איך לעובד תהיה לויאליות לארגון, כשהוא בכלל עובד כל היום מהסלון אצלו בבית?
“באופן אישי אני חושב שמדובר במלחמה אבודה” אומר סולומון. “אם אני מפתח שהתשוקה שלי היא לכתוב קוד ואני עובד מהבית, מה זה משנה אם אני כותב קוד עבור מיקרוסופט, גוגל או כל חברה אחרת? מה קושר את העובדים למקום העבודה עצמו? האתגר היום של החברות הגדולות הוא להצליח ליצור אינגייג’מנט עם העובדים, הן ממש נלחמות על הלב שלהם ואין פתרונות קסם”.
אנשים כבר לא מחפשים את היציבות התעסוקתית?
“בשוק המפתחים חסרים עובדים כל הזמן והמשרות לא נפגעות, להיפך – יש רק עוד ועוד עליות בביקושים. יכול להיות שהיום זה נשמע משונה שאני מדבר ככה, אבל אלו תנועות טקטוניות שהיום אמנם מרגישים אותן בקטן, אבל אני כבר רואה איך הן הולכות להתעצם בהמשך הדרך”.
ברבעון הקרוב נראה יותר משרדים נפתחים מחדש?
“באופן וודאי. זה מגיע גם מכיוון החיסונים לקורונה והירידה בתחלואה, אבל גם באמת מהמקום של המאבק בלויאליות שמביא חברות לחזור למשרדים יותר מהר. צריך לזכור לצד זאת, שיש ארגונים גלובליים שעדיין כפופים להנחיה העולמית לגבי עבודה מהבית ולכן לא מתכוונים להחזיר את העובדים למשרדים בקרוב. בנוסף, אנחנו שומעים קולות מעובדים בתעשיה וממועמדים שהתרגלו למצב החדש ומתעקשים על ימי עבודה מהבית כתנאי העסקה”.
אם בעבר העדפת מקום עבודה אחד על פני האחר הייתה יכולה לנבוע משקלול תנאים והטבות כמו איזון שעות המשרד מול הבית, פסיליטיז מפוארים, תרבות ארגונית או אירועי חברה – כשהעבודה מתבצעת בעיקר מהבית, שיקולים אלה הופכים לחסרי ערך. ההנחה היא שמגמת העלייה בשכר רק תצמח עוד יותר ואליה יתווספו גם עליות בבונוסים ובחלוקת המניות לעובדים, אך לא בטוח שדי בכך כדי לפתות עובדים להישאר בחברה מסוימת. “כל הגירויים האלה הופכים את רמת הלויאליות לרדודה יותר, זאת מוטיבציה חיצונית שלא מחזיקה לטווח הארוך”, מסכם סולומון.
מגמות שכר: עלייה של 4.5 אחוזים
>> לסקר השכר המלא של אתוסיה בשוק ההייטק והביוטק
שכר ממוצע בתעשיית ההייטק 2009-2020 | |
ממוצע שכר | שנה |
19,100 | 2009 |
19,356 | 2010 |
20,787 | 2011 |
21,320 | 2012 |
21,934 | 2013 |
22,730 | 2014 |
23,607 | 2015 |
24,850 | 2016 |
27,250 | 2017 |
27,550 | 2018 |
28,240 | 2019 |
26,260 | 2020 |
27,441 | 2021 Q1 |
שכר ממוצע למועמדים עם 5 שנות ניסיון | ||
מרץ 2021 | שכר ממוצע | קבוצת תפקידים |
31,100 | 30,504 | פיתוח חומרה |
27,000 | 26,340 | פיתוח לצד שרת |
24,100 | 23,981 | טכנולוגיות מידע – IT |
26,200 | 25,654 | פיתוח לצד לקוח |
27,950 | 27,652 | Full stack |
22,400 | 22,200 | משאבי אנוש |
25,200 | 25,030 | פיתוח אוטומציה |
17,650 | 17,400 | בדיקות תוכנה |
25,800 | 25,600 | מנהלי פרויקטים |
24,850 | 23,700 | ניהול תפעול |
44,500 | 44,300 | בכירים |
23,800 | 23,700 | ניהול מכירות |
26,100 | 25,800 | פיתוח אפליקציות ומובייל |
על יחידת המחקר של אתוסיה
יחידת המחקר של אתוסיה עוקבת אחר מגמות בתחומי התעסוקה בענפי ההייטק, הביוטק, הקלינטק ושוק ההון, ועורכת באופן קבוע סקרי שכר בענפי ההייטק והביוטק. איסוף המידע וניתוחו הם מתחומי הפעילות המאפיינים את גישתה הייחודית של אתוסיה בתחומי משאבי האנוש וההשמה בכלל וניהול הקריירה בפרט. אתוסיה מייצגת תפיסה מקצועית בתחומי משאבי האנוש ומציעה פתרונות איוש רחבים המבוססים על גישה ממוקדת-אנוש, על ידע מקצועי רחב ועל הבנה עסקית מעמיקה של הענפים הרלוונטיים.